על מה אתה חולם כשאתה קם בבוקר? הכוונות האמיתיות של חמינאי נחשפו מזמן

באוקטובר 2000 התקיימה בטהרן פגישה בין חוסה מריה אסנאר, ראש ממשלת ספרד, לבין האייתוללה עלי חמינאי. לשאלתו של אסנאר "מה סדר היום הלאומי של איראן?" חמינאי לא ענה. אסנאר החליט לשאול משהו אישי יותר: "אדוני, כאשר אתה קם בבוקר, מה הדבר הראשון שאתה חושב עליו?" תוך כדי בחישה בכוס התה, השיב חמינאי בקצרה: "To eliminate Israel" - להשמיד את ישראל.

נראה כי הפסקה הקצרה הזאת היא החשובה ביותר מבין קרוב ל־600 עמודים, המכילים עשרות רבות של עדויות מפי קובעי מדיניות בארה"ב ובישראל, בספרו החדש של ערן חרמוני "מאושוויץ ועד טהראן".

אחת ההבחנות הידועות והמפורסמות בתחום המודיעין היא בין מודיעין שעניינו בהשגת מידע על יכולותיו של האויב שמולנו, לבין המודיעין שעניינו בהערכת כוונותיו. נפוצה מאוד היא התפיסה שאסור לנו לסמוך על הערכת כוונות האויב ולהתייחס רק ליכולות שלו מכיוון שברור שהערכת כוונות היא מורכבת וסבוכה, ולכן הפוטנציאל לטעויות קשות הוא גבוה.

ההבחנה המופרכת הזאת היא אחת מאבני היסוד של רעיון שתי המדינות, העולה שוב ושוב על ידי מיעוט קיצוני בישראל ועל ידי רוב מדינות מערב אירופה. הלחצים בכיוון זה כבר כאן. עוד מעט נתחיל לשמוע מחדש על ההבחנה בין "השמרנים" הפונדמנטליסטים לבין "הרפורמיסטים" באיראן. הנה, כך יספרו לנו, היו לנו אפילו נשיאים רפורמיסטים שנבחרו, וגם הנוכחי, פזשכיאן, נחשב למתון יחסית. בתוך כך תידחק הידיעה שלרפורמיסטים מותר להתמודד רק לאחר אישור התמודדותם על ידי הקיצונים

אולם גם בהתייחס לכוונות, שכאמור תמיד קשות יותר להערכה מדויקת, יש לערוך הבחנה בין שני רכיבים: האחד, תפיסות העומק העומדות בלב התשתית הערכית האידיאולוגית של האויב; והאחר, הכוונות המעשיות הנוגעות להגשמתן בפועל של אותן תפיסות בתנאים ובהקשרים שונים.

חמינאי ענה את תשובתו באופן ישיר, במונחים שאינם משתמעים לשתי פנים, כמענה לשאלה שיכולה בהחלט להישמע אישית. יתר על כן, הוא ידע היטב מי עומד מולו - ראש ממשלה של מדינה מערבית החברה בנאט"ו. ולמרות כל זאת, תשובתו היתה "להשמיד את ישראל".

במחקר אקדמי, כמו גם במחקר מודיעיני, עולה תמיד שאלת האותנטיות. לדוגמה, לא דומה ראיון עם דמות בכירה על אירועי העבר במרחק של שנים לדברים שנאמרים תוך כדי האירוע, פעמים דרך אגב בשיחה אקראית.

ממרחק של שנים התשובה הניתנת מנסה לעצב מחדש את העבר, את מעמדו של המרואיין באירוע וכיוצא באלה דברים העלולים לפגוע באותנטיות. לכן, דווקא תשובתו של חמינאי תוך כדי בחישה בכוס תה לשאלה על מה הוא חושב כאשר הוא קם בבוקר יש חשיבות רבה מאוד.

והתשובה הזאת קריטית במיוחד כעת, עבורנו, לקראת הדיבורים שכבר החלו על "היום שאחרי". ההכרה וההבנה של התשתית הערכית המשתקפת בתשובתו של חמינאי, "להשמיד את ישראל", הן העומדות ביסוד השאיפה שהמשטר הנוכחי באיראן יוחלף בשלטון אחר, לכל הפחות בכזה שראשיו אינם חושבים בבוקר תוך כדי הכנת כוס תה להשמיד את ישראל.

אולם הסכנה הגדולה היא בכל אותם מצבי ביניים שבין נפילת המשטר הנוכחי, אם זו בכלל תתרחש, לבין צמיחתו האפשרית של משטר חדש לחלוטין. הרי אנחנו מכירים מהגזרה הפלשתינית הקרובה אלינו את ההבחנה הנפוצה בין "מתונים" כביכול ל"קיצונים".

ההבחנה המופרכת הזאת היא אחת מאבני היסוד של רעיון שתי המדינות, העולה שוב ושוב על ידי מיעוט קיצוני בישראל ועל ידי רוב מדינות מערב אירופה. הלחצים בכיוון זה כבר כאן. עוד מעט נתחיל לשמוע מחדש על ההבחנה בין "השמרנים" הפונדמנטליסטים לבין "הרפורמיסטים" באיראן. הנה, כך יספרו לנו, היו לנו אפילו נשיאים רפורמיסטים שנבחרו, וגם הנוכחי, פזשכיאן, נחשב למתון יחסית. בתוך כך תידחק הידיעה שלרפורמיסטים מותר להתמודד רק לאחר אישור התמודדותם על ידי הקיצונים.

מי שיחפש ימצא גם כעת הערכות מלומדות על כך שאיראן גרעינית היא לא מאיימת כמו שחושבים, ושרצונה בנשק גרעיני לא נועד באמת להשמדת ישראל. לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל בתחום הביטחון הלאומי בעתיד הנראה לעין ראויה שתודפס באותיות גדולות ותמוסגר תשובתו של חמינאי: "להשמיד את ישראל".

• פרופ' אשר כהן הוא מומחה למדעי המדינה באונ' בר־אילן