"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיפור של הכור

לפי הסכם הגרעין מ-2015, ליבת הכור באראק היתה אמורה להיאטם במלט כדי לשלול אגירת פלוטוניום למטרות צבאיות • איראן אכן אטמה, אך שמרה את אופציית החזרה למסלול הפלוטוגני כאשר תרכוש חסינות גרעינית במסלול האורניום • טוב עשתה ישראל שחיסלה את מבנה הכור על תוכנו, ליתר ביטחון

,עודכן
0השמעה
צילום לוויין של הכור באראק לאחר שהותקף על ידי ישראל ב-14 ביוני 2025, צילום: אי.אף.פי

הדיווח על הפצצת כור גרעיני באראק הפליא רבים מאיתנו. ראשית, לא היה ידוע שיש כור גרעיני פעיל באיראן שמשרת את תוכנית הגרעין האיראנית. שנית, ישראל תהסס לגרום זיהום רדיואקטיבי אזורי על ידי תקיפת כור גרעיני פעיל המכיל אורניום. התשובה לפליאה היא שהכור באראק מעולם לא הושלם, והושבת בהסכם הגרעין לפני שהועמס באורניום. אז מדוע היה צורך להפציץ אותו?

שני מסלולים יכולים להוליך לפיתוח פצצה גרעינית - הראשון מבוסס על העשרת אורניום לרמה של 90%, השני מבוסס על איסוף פלוטוניום שנוצר באופן טבעי מהתפרקות אורניום בכור גרעיני. בשני המקרים החומר הבקיע המצטבר יכול לשמש להרכבת פצצה לאחר שיורכב בתוך מנגנון דחיסה ושפעול שמורכב בתוך ראש טיל קרבי גרעיני.

איראן פעלה להשגת ארסנל גרעיני בשני המסלולים: העשרת אורניום במרכזים רבים בעזרת סרכזות, ובניית כור גרעיני פלוטוגני רב-הספק (40 מגה וואט) באראק ולידו מתקן ליצירת מים כבדים הדרושים לבקרת התהליך הגרעיני בכור.

ב-2014 נערכו בווינה שיחות להסכם הגרעין JCPOA שנועדו לעצור בדרך דיפלומטית את תוכנית הגרעין האיראנית. הטיעון האיראני שהכור באראק נועד ליצור איזוטופים ולמחקרים לחקר הסרטן היה מופרך לעיני כל. לא נדרש הספק כה גבוה למטרה זאת, ושימושו הסביר היחידי הוא לייצור פלוטוניום לנשק גרעיני.

במו"מ בפריז הסכים ראש ארגון הגרעין האיראני, עלי אכבאר סאלחי, להתפשר ולהבטיח שינוי במבנה הפנימי של הכור (שהיה כבר בנוי ל-90% לפני סיום), כך שתפוקתו לא תתאים לאגירה משמעותית של פלוטוניום למטרות צבאיות. פשרה זאת התקבלה ועוגנה בהסכם.

בשל להיטות מנהלי המו"מ והנחיות אובמה וקרי להגיע להסכם בכל מחיר, סחטו האיראנים ויתורים כמו היתר מפורש לעסוק בפיתוח מתקדם שמאפשר להעשיר אורניום

לא ברור מה היו מניעי האיראנים לוותר כביכול על המסלול הפלוטוגני. לדעתי, הסיבה היתה שמסלול העשרת האורניום ניתן להסתרה, להפעלה בעומק האדמה, ואינו זקוק לכור גרעיני שקשה להסתירו וחשוף להפצצה. תחת ויתור זה הצליחה איראן לסחוט במשא ומתן הסכם קלוקל שמאפשר לה להתקדם במסלול האורניום בהיחבא, לחפור מתקנים בעומק האדמה, להתקדם בפיתוח מנגנון הנפץ בבסיסי הצבא שהנגישות אליהם הוגבלה, ולזכות במאות מיליארדי דולרים לקידום תוכניותיהם.

תחת הלהיטות של מנהלי המו"מ והנחיות אובמה וקרי להגיע להסכם בכל מחיר, סחטו האיראנים ויתורים, כמו היתר מפורש לעסוק במעבדותיהם בפיתוח סרכזות מדור מתקדם שמאפשרות להם כיום להעשיר אורניום בקצב מהיר עשרות מונים מבעבר.

העשרת האורניום כבר אינה מגבלה בתוכנית לבניית ארסנל נשק גרעיני של עשרות פצצות באיראן, ונותר רק שלב ההנשקה והניסוי הגרעיני. עם כל ההערכות המתפרסמות בעניין, ספק אם ידוע הזמן לסיום שלב זה. לאושרנו, התקיפה הישראלית במסגרת "עם כלביא" צפויה להשבית את סיום פרויקט הגרעין ולמנוע חידושו לשנים רבות.

ולעניין הכור. בשיחות בפריז דובר בפרוטרוט על תהליך שִׁנמוך התפוקה של הכור באראק. הוסכם שליבת הכור תוצא ותיאטם במלט להשבתתה, וחברה קנדית תמיר את תוך הכור לתפוקה נמוכה שאינה מתאימה למטרות צבאיות. אבל גם בנושא זה חולשת צוות המו"מ האמריקני ולהיטותו להגיע להסכם הביאה לניסוח בהסכם שהאיראנים הם המנהלים היחידים של פרויקט המרת הכור.

חצי שנה לאחר חתימת ההסכם ביולי 2015, איראן קיימה את שלב הסרת ליבת הכור ואטימתה, אך פרסמה דיווחים מעורפלים על מו"מ עם חברות סיניות וכוונות להסבת הכור. יש מקום לחשוד שאיראן התכוונה לשמור את האופציה לשיקום הכור וחזרה למסלול הפלוטוגני כאשר תרכוש חסינות גרעינית במסלול האורניום. טוב עשתה ישראל שהסירה ספקות וחיסלה ב-19.6.2025 את מבנה הכור על תוכנו. מה שבטוח - בטוח.


הכותב הוא פרופסור אמריטוס מהמחלקה לאלקטרוניקה פיזיקלית באוניברסיטת תל אביב, וחבר בפורום הגרעיני

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר