הגיעה עת נורמליות

"אנחנו עם של גיבורי־על", משורר הזמר, ומתפייטים שלטי החוצות והפרסומות בטלוויזיה.

גיבורי־על? הגדרה יפה, אבל לא מדויקת.

גיבורי־על קיימים רק בסרטי קומיקס.

אנחנו בעיקר אנשים שמחפשים שקט, נורמליות, לשתות את הקפה של הבוקר בנחת,לישון לילה שלם רצוף. תנו לנו את זה, ובכל סקר נאשר שאנחנו מאושרים ואוהבים את המדינה ולא מתכוונים לעזוב אותה לעולם.

עם זאת, אנחנו זן אחר. ציפור משונה.

תראו לי עוד עם שמדינתו מותקפת על ידי טילים הרסניים, שבתים מתפרקים כמו מגדל לגו שקיבל מכה מילד בן שנה, ואזרחיה שוחים נגד הזרם.

נתניהו בעל תודעה היסטורית מפותחת. הוא יודע שבעתיד הערך הוויקיפדי על הפצצת הכור באיראן ייפתח בו ויעמעם במעט את טבח 7 באוקטובר, שעדיין יהיה רשום על שמו.

יותר מ־100 אלף מאזרחי ישראל שנמצאים בחו"ל מוכנים אפילו לשחות בים גועש כדי להגיע לחופיה. לאדמתה. עושים כל מאמץ להגיע לארץ במטוסים, ביאכטות, דרך מצרים, דרך ירדן. נלחמים על כל כרטיס. משלמים סכומי עתק, העיקר להגיע הביתה. האינסטינקט האנושי במצב שבו נמצאת ישראל מוכת הטילים והמלחמות היה להישאר בחו"ל עד יעבור זעם, ואצלנו? הפוך, גוטה, הפוך.

שוחים ושרים - הביתה, הביתה.

אתמול התקשר חבר יקר ולא הפסיק להתלונן: העסקים נפגעים, הבתים נפגעים, ראש הממשלה מתהלך זחוח ומרוצה מעצמו, והוא מרגיש זר במדינה שבה נולד ונולדו ילדיו. "ברגע שייפתחו השמיים אני עף מפה" - ספק איים ספק הבטיח לעצמו,"יהיה לי חבל שלא ניפגש יותר על קפה ומאפה". "אבל מול כל אחד כמוך יש עשרה שמתים להגיע לכאן וכועסים שאין מספיק טיסות חילוץ", אמרתי לו.

והוא ענה: "אני לא סומך על ראש הממשלה. הוא מתבשם מההצלחה ושוכח מאיתנו וממה שעובר עלינו בעוד הוא במקלט האטומי שלו". אדם שמכיר שנים את נתניהו אמר לי: "אני סומך עליו, כי הוא באמת מאמין, בכל תא בגופו, שיש לו תפקיד אחד בלבד - להציל את עם ישראל מהגרעין האיראני. לזה התכונן כל חייו. כדי להגיע לזה הוא מוכן לשקר, להקים ממשלה עם אנשים כמו בן גביר, לתת לחרדים מה שהם רוצים". והוסיף שנתניהו יעצור רק אחרי שמטרת־העל שלו תושג.

ומה לגבי המשך דרכו? האם לאחר שרשם על שמו הצלחה שכזו הוא יפרוש מהחיים הפוליטיים? שאלתי. המקורב ענה בחיוך: "זה תלוי רק בו והרבה ברעייתו".

נתניהו בעל תודעה היסטורית מפותחת. הוא יודע שבעתיד הערך הוויקיפדי על הפצצת הכור באיראן ייפתח בו ויעמעם במעט את טבח 7 באוקטובר, שעדיין יהיה רשום על שמו.

שלשום כתבתי מעל דפי עיתון זה שעליו לשאוף לסיום מיידי של המערכה נגד איראן לפני שיקרה אסון שיהפוך את הקערה.

מלחמה היא עניין חמקמק, היא פח יקוש.

הצלחה של היום יכולה להפוך למספד של מחר. מאחר שכולנו, למעט קומץ שקורא להילחם עד הכדור האחרון, רוצים נורמליות, אז שני הדברים הכי חשובים שיעשה כעת ראש הממשלה הם לסיים עם המלחמה באיראן ולהגיע להסכם עם חמאס שיחזיר את חטופינו כולם, ואת חיילינו הביתה בשלום.

כמעט שנתיים מלחמה רציפה.

הגיעה עת נורמליות.