בשם ההגנה העצמית: המשפט הבינ"ל מעניק לגיטימציה להפלת משטר איראן

בכירי המשטר אינם רק חיילים בשדה הקרב, אלא אדריכלי מדיניות האיומים, הדיכוי והטרור • הם מטרה לגיטימית • פגיעה ממוקדת בהם היא כלי אסטרטגי מוכח

חמינאי.. צילום: אי.פי.אי

ישראל נמצאת בעיצומה של מערכה היסטורית, ומטרתה האסטרטגית חייבת להיות סיום עידן האייתוללות. הלגיטימציה נובעת ישירות מהתפתחויות חשובות שחלו במשפט הבינ"ל בשנים האחרונות.

המשפט הבינלאומי מספק כיום בסיס ברור מתמיד לפעולה נחרצת, לא רק נגד איומים מיידיים אלא גם נגד איומים קיומיים מתמשכים. תחת סעיף 51 של מגילת האו"ם, למדינות זכות להגנה עצמית מול איום חמוש ברור. בעשורים האחרונים, בעיקר לאחר 11 בספטמבר, העולם אימץ את עיקרון "ההגנה העצמית המורחבת", המתיר גם פעולה אסטרטגית והחלפת משטר נגד איום קיומי מתמשך. איראן, בהנהגת משטר האייתוללות, עונה בדיוק על הקריטריון הזה.

המקרה האיראני אינו רק משפטי, אלא גם מוסרי. המשטר האיראני מעולם לא הסתיר את כוונותיו: הוא שואף לחסל את ישראל, למוטט את המערב ולהפיץ את המהפכה האסלאמית בכל העולם. המונח "החלפת משטר" נשמע לישראלים כניסיון נאיבי לכפות דמוקרטיה, אך באיראן 70% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 40 - דור צעיר שמאס בשלטון המדכא. מחאות הענק מוכיחות שהמשטר שולט רק בכוח, לא בלבבות.

תקדים משפטי ברור וחד־משמעי התומך בפעולה נגד המשטר האיראני כבר קיים בזירה הבינלאומית. בשנת 2001 הופל שלטון הטאליבן באפגניסטן בשל תמיכתו בטרור בינלאומי ואיומיו על יציבות האזור. נוסף על כך, התערבות נאט"ו בלוב ב־2011 כללה הצדקה מפורשת לפגיעה במועמר קדאפי בשל דיכוי אלים של אזרחיו, וב־2003 הפעולה האמריקנית בעיראק התבססה משפטית על הצורך לנטרל איום מתמשך שהציב סדאם חוסיין על שלום האזור והעולם.

המשפט הבינלאומי מספק כיום בסיס ברור מתמיד לפעולה נחרצת, לא רק נגד איומים מיידיים אלא גם נגד איומים קיומיים מתמשכים. תחת סעיף 51 של מגילת האו"ם, למדינות זכות להגנה עצמית מול איום חמוש ברור. בעשורים האחרונים, בעיקר לאחר 11 בספטמבר, העולם אימץ את עיקרון "ההגנה העצמית המורחבת", המתיר גם פעולה אסטרטגית והחלפת משטר נגד איום קיומי מתמשך. איראן, בהנהגת משטר האייתוללות, עונה בדיוק על הקריטריון הזה

המשפט הבינ"ל מכיר במפורש בלגיטימיות של התנקשות ממוקדת בבכירי המשטר - החל מהמנהיג העליון חמינאי, דרך ההנהגה הבכירה ועד מפקדי משמרות המהפכה. הם לא רק חיילים בשדה הקרב, אלא אדריכלי מדיניות האיומים, הדיכוי והטרור. בכירי המשטר אינם חסינים, אלא מטרה לגיטימית. פגיעה בהם היא כלי אסטרטגי מוכח. המשפט הבינ"ל מכיר גם בדוקטרינת "האחריות להגנה" (R2P), המחייבת התערבות בינלאומית נגד משטרים מדכאים ואלימים כלפי אזרחיהם המפיצים טרור. בכך, הוא מספק הצדקה ברורה להתערבות בשל דיכוי המחאות העממיות באיראן ובשל פעילות המשטר להפצת טרור אזורי.

המסר לציבור האיראני ברור: ישראל לא נגדכם, אלא נגד מנהיגיכם שהפכו אתכם לבני ערובה. איראן דמוקרטית ויציבה, שבה ישראל אינה אויבת, יכולה לשנות את כללי המשחק במזרח התיכון.

למימוש יעד זה, ישראל פועלת כמעצמה בעלת יכולות צבאיות ומודיעיניות ייחודיות, המבטיחות כי איום קיומי כלפיה לא ימומש לעולם. זאת דוקטרינת "אריה מתוך הכרח"', שלפיה ישראל, בהיעדר אופציה אחרת, מפתחת יכולות התקפיות ומודיעיניות חריגות כדי להתמודד ישירות עם איומים קיומיים ובראשם האיום האיראני. מטוסינו החגים בשעה זאת בשמי טהרן יכולים גם למשימה זאת.

  • שי גל הוא מומחה לפוליטיקה בינלאומית, ניהול משברים ותקשורת אסטרטגית. פועל בזירה הגלובלית בנושאי יחסי כוח, אסטרטגיה גיאופוליטית ודיפלומטיה ציבורית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר