חרף הכיפה שעל ראשי, אודה שבגילי המקשיש צצות לעיתים ספקות בענייני אמונה ודת. מדובר בעניין די נפוץ, וכל אחד מתמודד עם זה בצורה שונה. יש כאלה שהולכים לכותל, חלק מתייעצים עם הרב מהישיבה או עם בת הזוג, ויש אותי: כל פעם שאני מטיל ספק בקיומו של אלוקים, אני רץ לחפש ראיונות של בכירי מערכת הביטחון.
זה קרה לי השבוע עם תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר. הוא העניק ראיון מרתק בפודקאסט וחיזק את אמונתי בבורא עולם. איזה נס קרה לנו שהצלחנו לשרוד עם פיקוד שכל השדרה המובילה שלו בנויה על ריק ואדי ניו אייג' בשקל תשעים.
"נקודת הניצחון היא החלטה שלך, אתה מחליט מתי ניצחת", לרלר הימן את תמצית הטרגדיה של מערכת הביטחון שלנו. מדהים. לא להפסיד יותר לעולם! לא במלחמה, ואפילו לא בשחמט. זה לא משנה אם נילחם מול סין או שנשחק מול קספרוב - אנחנו נוכל לקום וללכת מתי שנרצה כמנצחים, והסינים וקספרוב ודאי יוכו בהלם וייכנעו.
איזה נס שהצלחנו לשרוד עד כה עם פיקוד מעוקר שנבהל מהמילה "לנצח" כמו שילדי דור Z מפחדים לדבר בסלולר: "הבעיה המרכזית היא היעדר חזון, קביעת תכלית ואסטרטגיית יציאה מהמלחמה", הוסיף הפילוסוף. פיקוד שמדבר על "אסטרטגיית יציאה", כאילו מדובר במטבעות קריפטו ולא במלחמה מול אויב שחוזה אסטרטגיית היציאה היחיד שלו כולל פגישה עם מצבור בתולות.
איזה נס מהלך אנחנו, עם ששרד את השואה ובהמשך פיקוד בכיר שתחת ממשלה אחרת היה יכול להכריז ניצחון אחרי שבועיים של מלחמה ולציין אותו כיום חג לאומי עם או בלי אויב מובס, רק כי ככה החלטנו וככה לימדו וחינכו אותנו בהרווארד במימון של וקסנר. ואם כל המפקדים חשבו ככה לפנינו אזי ברור שזה נכון.
איזה ניסי־ניסים אנו חווים בלי הפסק: "תפקידו של הדרג המדיני לקחת את הישגי הצבא ולהחליט מתי זה השיא", המשיך הפילוסוף והתפייט בהוויה אינטלקטואלית־אקדמית. הצבא הוא למעשה פורום חשיבה כללי. סוג של אגורה יוונית שבה פילוסופים חדי מחשבה מעלים טיעונים חשיבתיים אודות קיום טרנסצנדנטלי־חברתי, שבמקרה יש לו מדים ונשק והוא (עדיין) כפוף למנהיגות פתיה שלא מבינה מה טוב לעם.
הימן המשיך, שר וניבא: "היכולת שלהם להרים עוד 7 באוקטובר היא אפס!" - קבע נחרצות האיש שדקה לפני 7 באוקטובר הראשון הכריז אותו הדבר. כן, הוא והחברים לשעבר לבור עם הבורקסים והדרגות עדיין חושבים אותו הדבר. איזה נס אלוקי מקיף אותנו. נשבע לכם.
המצחיק הוא שאוטוטו יגיע זיני. אדם דתי ומאמין שהתזה העיקרית שלו היא שחור ולבן: יש אותנו ויש את האויב שהוא הרוע המוחלט ואותו משמידים כשהפילוסופיה האקדמית היחידה הרלוונטית לדיון היא באיזה כלי משחית עושים את זה. הוא לא יהיה מבחינתי האדם להישען עליו כשהכיפה תתנדנד.
אבל בינתיים נגיד תודה על מה שיש: תודה לך האלוף במיל' (ב"ה) הימן. כל רגע שבו אתה מדבר גורם לי להתמלא מחדש באושר ובידיעה שגם בשעות החשוכות של הלילה יש אלוקים ששומר עלינו תמיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו