מי אמר ג'נוסייד ולא קיבל? כמעט כולם

למלחמה הרב־ממדית בישראל פנים רבות. היא כבר מזמן לא מלחמה "רגילה" של כוחות חמושים המשתמשים בכלי נשק ובאש, אם כי פגיעתם הרעה מוכרת היטב גם בימינו. בהדרגה ובעקביות התפתחה זירת הלוחמה המשפטית האנטי־ישראלית, שלה שתי זרועות המשלבות כוחות: בינלאומית וישראלית.

הזרוע הבינלאומית בונה את התשתית ללוחמה המשפטית בבתי הדין הבינלאומיים ובהשחרת שמה של ישראל במדינות העולם. יש לה השלכות מרחיקות לכת לא רק על האשמות השווא נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים, שהדבר האחרון שמתנהל שם הוא משפט. מאמצים רבים מופנים למדינות השונות, כדי שאלו יטילו הגבלות על אספקת נשק לישראל וכיו"ב. הצלחתם של מאמצים אלה ניכרה היטב במהלך מלחמת חרבות ברזל. 

הזרוע הישראלית, אשר ממומנת באופן נדיב על ידי גורמים זרים, משתפת פעולה ברמות ובהיקפים שונים עם הזרוע הבינלאומית. היא מנצלת את התהליכים שעברו על בג"ץ בכל הנוגע להרחבה האינסופית של זכות העתירה. בג"ץ אפשר בעבר, וממשיך לאפשר גם כיום, לכל מצורע ולכל זב, לכל צורר ולכל אויב, לעתור נגד מדינת ישראל בבית המשפט העליון של ישראל עצמה.

ארגונים המתהדרים בהגנה כביכול על "זכויות אדם" פעלו ופועלים ללא הרף נגד ישראל, פעמים בתחומים חסרי קשר לזכויות במשמעותן המקובלת. הם נאבקים בזכותה של ישראל להגן על עצמה במקרה הטוב, והקיצוניים שבהם אף נלחמים נגד עצם זכותה להתקיים במקרה הרע. אין עוד מדינה בעולם כמו ישראל, שהערעור על עצם זכות קיומה הוא כה חזק.

זה שנות דור מנסים לקשור את ישראל ל"אפרטהייד". לפני כמה שנים "בצלם" וארגונים אנטי־ישראליים נוספים הרחיקו לכת בקביעה ש"נחצה הקו" וישראל היא "אפרטהייד". לא רק ביו"ש, אלא בתוך גבולות הקו הירוק. מדובר בתעמולה ארסית שהיא חלק ממלחמה.

וכך זה עובד: לוקחים מושג שלילי במיוחד שהגדרתו מעורפלת ונתונה במחלוקת ולפרשנויות שונות, מרחיבים ומשנים את ההגדרה המקובלת והנפוצה, מנתקים אותה לחלוטין מהקשריה, מעצימים עד כדי שקר שיתאים למלחמה בישראל, מתעלמים ממה שלא מתאים - והנה לנו "אפרטהייד". מילה חזקה כזאת שמבצעת את הנדסת התודעה מייד, ללא הצורך בהסבר.

וכאשר הכל מותר נגד ישראל, מובן מדוע הגיע ה"ג'נוסייד". כמקובל ביחס לישראל, מדובר ב"ג'נוסייד" ייחודי מאוד, נדיר ביותר, השמור רק לנו.

הישראלים מבצעי ה"ג'נוסייד" כביכול, פיתחו המצאה של "הקש בגג" ואזהרות עם כרוזים, שתכליתם להזהיר את המועמדים לג'נוסייד לכאורה מפני פגיעה. הם מבצעי הג'נוסייד הראשונים בהיסטוריה שמנהלים בינם לבין עצמם ויכוח פנימי אם, מתי ואיך להכניס סיוע הומניטרי למועמדים לג'נוסייד. בכל אזורי הלחימה צפופי האוכלוסייה ידוע יחס ההרוגים בין לוחמים לאזרחים. אבל רק בישראל, שבה היחס הרבה יותר מסביר בהשוואה למלחמות אחרות, זה ג'נוסייד. בכל מקום בעולם ברור שראוי וחובה להוציא אזרחים מאזורי לחימה. אבל רק ב"ג'נוסייד" הייחודי כל המתלוננים הצבועים על ישראל מקפידים לתבוע את הישארות האזרחים במקומם. זהו גם הג'נוסייד היחיד אי־פעם שבו ברור כי אם רק יוחזרו 58 חטופים הוא ייפסק, אף שמעולם לא באמת החל.

"ג'נוסייד" הוא מונח שמעורר את כל מיצי הקיבה, כולל את מיצי הקיבה של אלה האוכלים כבר יותר משנה וחצי ממטעמי "הסיוע ההומניטרי". בדומה ל"אפרטהייד", גם ל"ג'נוסייד" מטרה אחת: להכניע את ישראל ולהחלישה.

לישראל אסור למצמץ מול תעמולת הכזב שתכליתה להכניע. ישראל חייבת להכריע את חמאס באופן ברור, שיהדהד ברחבי המזרח התיכון הג'נוסיידי, בכל סביבותינו החולמים על ג'נוסייד אמיתי. ביהודים.