לא מאהבת הדרוזים - משנאת סוריה

הצורך לסייע לאוכלוסייה הדרוזית בסוריה מככב בשיח התקשורתי והפוליטי. זה לא קורה בעקבות דרישותיהם של מנהיגי העדה הדרוזית מממשלת ישראל - זו דווקא היתה "סיבה למסיבה" מבחינת הממשלה, שלא מחכה למנהיגי העדה ומעוניינת לתקוף בסוריה ולנסות על הדרך לרצות את העדה הדרוזית בישראל.

תקיפה שם וסיוע לדרוזים ייעשו ונעשו למען האינטרסים שלה וממניעים של "הפרד ומשול" בסוריה - בין חלקי העם הסורי, בין הדרוזים לבין המשטר,בין כוחות מתנגדי המשטר לבין המשטר עצמו, וכן הלאה... ולא ממקום של הגנה על אוכלוסייה מוחלשת או מיעוט נרדף.

הצורך להגן על כל מיעוט בעולם, ובמיוחד במזרח התיכון, הוא הומני, וכך כל מדינה צריכה לנהוג. הלוואי שישראל היתה פועלת כך עם החברה הערבית על כל גווניה, כולל עם הדרוזים כאן, שסובלים מלא מעט תופעות מסוכנות, לרבות פשיעה ורצח המתרחשים בכל שעות היום באין מפריע.

אספקת הנשק והסיוע הצבאי שהושיטה ממשלת ישראל לדרוזים בסוריה הם מעבר לסיוע הומניטרי. הנתונים מדברים על כ־800 התקפות מאז נפילת משטרו של אסד, חלקן עלו בחיי אדם. התקפות על המשטר החדש שמנהל את סוריה, ואיני נמנה עם תומכיו, הן הוכחה איתנה לכך שהסיוע לדרוזים כמעט לא קשור להיענות הממשלה לדרישת מנהיגי העדה בישראל.

הצורך להגן על כל מיעוט בעולם, ובמיוחד במזרח התיכון, הוא הומני, וכך כל מדינה צריכה לנהוג. הלוואי שישראל היתה פועלת כך עם החברה הערבית על כל גווניה, כולל עם הדרוזים כאן, שסובלים מלא מעט תופעות מסוכנות, לרבות פשיעה ורצח המתרחשים בכל שעות היום באין מפריע

מאז פרוץ המחאה נגד המשטר הסורי ישראל סייעה ומסייעת ביטחונית וכלכלית לקבוצות בדלניות בצפון־מזרח סוריה, בעיקר לכאלה שנלחמו במשטר. אך עיקר הסיוע נעשה מתחת לפני השטח.

כרגע, כאשר המשטר החדש עדיין חלש ולא מצליח לשלוט במדינה הגדולה, ישראל בוחרת לסייע באופן גלוי בעיקר לדרוזים החיים בדרום המדינה.

גם זה לא נובע מאהבת הדרוזים, הרואים את עצמם סורים בני הלאום הערבי, אלא מרצון להחליש את המשטר החדש ומתוך תקווה שמדיניות ה"הפרד ומשול" שצוינה לעיל תביא להחלשת סוריה ולפילוגה לקבוצות מיעוט לא עצמאיות שימשיכו להילחם זו בזו, בדומה למתרחש בעיראק, לוב וסודן.

עמדתם של הדרוזים בסוריה היתה ברורה מראש - הם דרשו מסוריה שתגן עליהם, ובצדק.

זו מחויבות המשטר הסורי החדש. שום מדינה אחרת לא אחראית לשלומם, אפילו לא מדינה ערבית. סיוע לדרוזים בסוריה הוא התערבות בוטה בענייניה הפנימיים של המדינה. שום מדינה לא רואה כניסה ישירה כזאת באור חיובי. מדובר באזרחי המדינה, המאבק שלהם צריך להיות מאבק אזרחי־משפטי, והמחאה שלהם, ככל שתהיה, היא מחאה פנימית.

דאגת בני העדה הדרוזית בישראל לאחיהם בסוריה מובנת בהחלט, אך דרישתם מישראל לצאת להילחם בסוריה עלולה להשפיע לרעה בטווח המיידי וגם הרחוק, דווקא על אלה שהם הכי חרדים לשלומם.

החימוש הצבאי שקיבלו מישראל חלק מהדרוזים בסוריה לא יישכח במהרה. הדבר הראשון שהמשטר הסורי יעשה לאחר סיום המשבר הוא חיזוק המשילות הסורית על הר הדרוזים ופירוק הדרוזים מנשקם. אקט שיהיה ארוז בצבע ביטחוני ואזרחי, אך עלול להיות כואב מאוד.