"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שי אביטל צוחק אחרון
במציאות שבה תיקים פליליים נגמרים ללא כלום או בהסדרי טיעון מעליבים, יש לגלות אומץ משפטי ולעודד נשים להגיש תביעות נזיקין אזרחיות
שי אביטל בבית המשפט. צילום: קוקו

שי אביטל צוחק אחרון

במציאות שבה תיקים פליליים נגמרים ללא כלום או בהסדרי טיעון מעליבים, יש לגלות אומץ משפטי ולעודד נשים להגיש תביעות נזיקין אזרחיות

קרן ברק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

הרשעתו של סוכן הדוגמניות שי אביטל באספקת סם היא כישלון מהדהד ומביך של מערכת אכיפת החוק. הוא היתל במשטרה ובפרקליטות, הוגשו נגדו במשטרה עשרות תלונות, אך מחדל חמור של המערכת גרם לכך שלא הוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ כאדם הנדרש לחקירה פלילית חמורה, ואביטל ברח לשהות ארוכה באמסטרדם ובכך דן את החקירה לקריסה.

למרות התנהלות כושלת זו הצליחה הפרקליטות לגבש כתב אישום והוא הואשם בתקיפה מינית של שתי נשים, לרבות קטינה שאותה נטען כי סימם קודם לכן.

אך המדינה חותמת על הסדר טיעון חלומי מבחינתו של אביטל - חצי שנת מאסר שכבר רוּצתה, בתמורה להודאה חלקית באספקת סם. בכך המדינה מעבירה מסר לעברייני מין: אם אתה חזק ומקושר, ואם המתלוננות מותשות, אתה תצא בזול.

אזרחית לפיצוי בגין נזקי עבירות מין אינה רק כלי לפיצוי הקורבנות - היא הכרה בעובדות, בכך שהאירועים התרחשו

כדי להבין עד כמה המהלך הזה בעייתי די לבחון את מה שלא נכלל בכתב האישום: העבירות המיניות עצמן. אותן עבירות שהפכו את אביטל לשם נרדף לניצול, אותן עדויות שנאספו בקפדנות, אותן נשים שחיכו לצדק - כולן נמחקו.

כאשר "אין די ראיות לבסס הרשעה" הופכת לשורה שחוזרת על עצמה במכתבים ששולחת הפרקליטות למתלוננות שמחכות לצדק, וכשהסדרי טיעון מקילים הינם ריטואל משפטי שגרתי, מערכת המשפט שומטת את תפקידה ההצהרתי והמוסרי.

דווקא כאן עולה חשיבותו של המסלול האזרחי. תביעה אזרחית לפיצוי בגין נזקי עבירות מין אינה רק כלי לפיצוי הקורבנות - היא הכרה בעובדות, בכך שהאירועים התרחשו. זאת הדרך לשיקום, להחזרת קולן של הנפגעות.

להבדיל מההליך הפלילי, שבו המדינה היא התובעת, המסלול האזרחי שם את הנפגעת במרכז והיא עומדת מול התוקף שלה.

במציאות שבה תיקים פליליים נגמרים ללא כלום או בהסדרי טיעון מעליבים, יש לגלות אומץ משפטי ולעודד נשים להגיש תביעות נזיקין אזרחיות. סכומי עתק אזרחיים שנפסקים לתובעות גם הם דרך למיגור תופעה חברתית, שבמסגרתה תוקפים ועבריינים חיים את חייהם כאילו כלום.

במקום שבו המערכת אינה מסייעת, התביעות האזרחיות יכולות לייצר אפקט הרתעתי. אם לא כתב אישום או הרשעה, פסק דין בתביעה אזרחית יכול לקבוע עובדות, להכריע באמינות, ולבסס אחריות אישית גם כאשר המערכת הפלילית נסוגה.

במשפט האזרחי אין צורך לשכנע את השופטים ב"למעלה מספק סביר", יש להוכיח לשופטים אמינות של מתלוננות. ובמקום שהמשטרה מאמינה למתלוננות, גם שופטים אזרחיים יאמינו להן ויפסקו בהתאם.

בתיקים אזרחיים, עברייני מין לא "יוצאים" בזול ולא מתחמקים מנטילת אחריות על מעשיהם, לעיתים הם נענשים עד כדי אובדן כל רכושם וכספם.

במקרה של שי אביטל, המערכת שוברת שיא של שפל ומחדל. שוב חומקים תוקפים שניצלו נשים וסיממו אותן בענישה והרשעה מגוחכת במיוחד: "אספקת סם". הא ותו לא.

עו"ד קרן ברק היא מומחית לייצוג נפגעות תקיפה מינית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...