מערכת הגיל הרך בישראל ממשיכה לקרוס לנגד עינינו, ובמקום לייצר פתרון אמיתי ולעשות טיפול שורש, המערכת מאלתרת שוב ושוב.
החידוש האחרון הוא פלסטר בגן הילדים. כדי להתמודד עם המחסור החריף בכוח אדם בגני הילדים, משרד החינוך הציג לאחרונה תפקיד חדש: "גננת צוות". תפקידה - לנוע בין גנים שונים ולהיות תוספת כוח זמנית, בעת הצורך.
מאחורי הפתרון המוצע מסתתרת חשיבה אנכרוניסטית הרואה את הגננת כבייביסיטר ואת הגן כמוסד שנועד לאפשר להורים לצאת לעבודה. אלא שתפקיד הגננות הוא להיות נשות חינוך משמעותיות המחוברות לילדים. עליהן להכיר אותם, לעקוב אחרי התקדמותם ולהקנות להם מיומנויות במגוון תחומים כדי שישמשו אותם בהמשך החיים.
המשבר בגני הילדים אינו חדש, אך הפתרונות המוצעים שטחיים. המהלך האחרון מזכיר את סיפור חכמי חלם: התושבים ממשיכים ליפול מהגשר המסוכן, והעירייה מחליטה להקים מתחתיו בית חולים.
גם כאן, במקום להשקיע בתשתיות האמיתיות של המערכת - כוח אדם איכותי, תנאים ראויים ותמריצים לגננות חדשות - המדינה בוחרת להוסיף תפקיד חדש שלא משנה את התמונה הגדולה.
הפתרון קיים בחוק המועצה לגיל הרך שאושר בכנסת בשנת 2017, וקבע כי יש להקים גוף לאומי שירכז את כלל השירותים לילדים מלידה עד גיל 6 תחת קורת גג אחת - חינוך, בריאות ורווחה. במקום ליישם את החוק במלואו, המדינה מנסה לעקוף אותו שוב, הפעם באמצעות הקמת "הרשות לגיל הרך" וזאת במקום לחזק את הגוף שהחוק כבר יצר והגדיר.
מערכת החינוך לגיל הרך זקוקה לתכנון מחדש, תקצוב ראוי וביצוע יעיל. רק תוכנית לאומית מקיפה תתמודד עם שורשי הבעיה. ראשית, יש להעלות משמעותית את שכר הגננות והסייעות ולשפר את תנאי העבודה שלהן. השכר הנמוך והעומס הבלתי אפשרי הם הסיבות העיקריות לנטישת המקצוע. שנית, יש להשקיע במלגות ובהלוואות מותנות שירות לסטודנטים להוראה בגיל הרך, בדומה למודלים שקיימים בתחומי הרפואה וההנדסה.
כמו כן, יש לקדם קמפיין לאומי שיציג את החינוך לגיל הרך כשליחות ציבורית חיונית, ולפתח מסלולי קידום מקצועי ואופק תעסוקתי אטרקטיבי. המדינה חייבת גם להגדיל את התקציבים המופנים לבניית גני ילדים חדשים ולשיפוצם של הגנים הקיימים, כדי לספק סביבת למידה בטוחה ומותאמת.
ילדי ישראל אינם יכולים להמתין לעוד פתרונות של טלאי על טלאי, הגנים לא יכולים להמתין לעוד ניסוי ולעוד שינוי קוסמטי. הם זקוקים למערכת חינוכית רצינית, יציבה ומקצועית.
מחקרים רבים מוכיחים כי השקעה בגיל הרך היא האפקטיבית והכלכלית ביותר לטווח הארוך. כל שקל שמושקע בחינוך איכותי בגיל הרך חוסך למדינה פי שבעה בהוצאות עתידיות על חינוך מתקן, על בריאות הנפש ועל הוצאות רווחה.
כדי לבנות עתיד לילדינו, עלינו ליישם את החוק, להשקיע בצוותים, ולראות בחינוך לגיל הרך משימה לאומית ממדרגה ראשונה. זו השקעה בחוסנה העתידי של מדינת ישראל.
ד"ר יערה שילה היא מומחית לגיל הרך, מכללת אפרתה בירושלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו