תלמד ר': ככה עושים את זה

השריפה הגדולה ביותר בתולדות ישראל התרחשה בכרמל בדצמבר 2010. גל הצתות בליווי מזג אוויר יבש והפכפך הוביל ל־44 נספים, כ־17 אלף איש פונו מבתיהם, ונשרפו כ־25 אלף דונם יער וחורש. זה היה 7.10 של מערך הכבאות הישראלי שהתגלה כשאנן, חסר מקצועיות, מושתת על מינוי מקורבים, משכורות לא הגיוניות ותרבות "סמוך" מסואבת. כשהשטח בער לא היה על מי לסמוך.

עשור וחצי קדימה, הכל היה כרגיל: הבמות ברחבי הארץ הוכנו, זמרים הכינו חשבוניות שמנות, הבשר הועמס, ואסלאמונאצים חיפשו איך לרצוח ישראלים. שום דבר חדש, למעט, שוב, מזג אוויר חם ועמוס רוחות שהזמין גל הצתות מטורף. נתעלם ברשותכם מאסכולת ה"לא היו הצתות אלא משבר אקלים", שבתורה התעלמה מכך שאותו אקלים אנטישמי בחר בצורה פלאית לפסוח על שטחי יו"ש. משיחיים תמיד היו ותמיד יהיו.

נתמקד בשריפה עצמה: בתוך כמה שעות, בשיתוף פעולה הדוק ומקצועי עם משרדי הממשלה, השתלטו כוחות הכיבוי על מה שנראה בתחילה כמבוא לאסון עמוס נפגעים נוסף. בסיומו של יום נרשמו אפס הרוגים ומבנים הרוסים. למחרת היום פרסם מערך הכבאות מסמך אזהרות מפורט לחוגגים, עשה ואל תעשה, לאן להגיע ובעיקר לאן לא.

כל העבודה המצוינת הזו התקיימה כשברקע נשמעות צווחותיהם של המתלוננים הקבועים בעוד מצעד אינפנטילי של כעס מעושה: איפה כוחות הכיבוי? למה יש שריפות? למה לא התכוננו? האם יש אלוהים? מה קורה אחרי המוות?

התברר שאפילו שאנשי הבכי והנהי לא ישנו כל הזמן הזה - לא רק בגלל ביבי וקטאר והצוללות, אלא כי הם דאגו לשלום הסופר־טאנקר שלא הגיע. כל כך הרבה סיבות שלא לישון בלילה. לא פלא שהם עצבניים כמצב נתון.

ובכן, מי היה מאמין: מדינת ישראל אכן הפיקה לקחים משמעותיים מאסון הכרמל. הוקמה רשות כבאות והצלה ממלכתית שהחליפה את המערך המפוצל: גוף מקצועי, אחיד ומרוכז, המאפשר ניהול יעיל, תגבור כוחות מהיר והקצאת משאבים מיטבית ברמה ארצית. הציוד, חלק ניכר מכוח האדם והטכנולוגיה הוחלפו ושודרגו, וכך גם איכות ההכשרה. התוצאה: חיים שניצלו. זה קרה בשקט כי כשהעבודה מתבצעת ומשרד ממשלתי עושה את העבודה שלו כמו שצריך, אין על מי לצעוק.

תרגום מודרני: היתה קונספציה שקרסה, הגוף שפישל לקח אחריות, ביצע רפורמה עמוקה ובהמשך עמד בהצלחה במבחן קשה.

מה היה קורה אם השב"כ ובכירי צה"ל היו מתנהלים כמו מערך הכבאות במקום להאשים את האקלים, הממשלה והפילוג שבתוכנו בהנעת אותו אקלים סלקטיבי לתקוף בהפתעה. כמה חיים ניתן היה להציל.

זה המקום להצדיע לכוחות כיבוי האש וההצלה שזינקו ללהבות והצילו לנו את החג. אני זוכר היטב כמה דרכו עליהם בזמנו, ואפילו בצדק.

ואתם, שב"כ יקר, בהנחה שלא תסכימו לשום רפורמה כי הכל אצלכם מושלם, לפחות תעשו את המינימום ותנסו לצוד מבעוד מועד את המציתים. סליחה, את האקלים.