העולם משתנה במהירות. האיומים הביטחוניים מתרבים. הכלכלה הגלובלית מטלטלת שווקים. טכנולוגיות חדשות משנות סדרי עולם. המרחב האסטרטגי סביבנו נעשה מסוכן, מורכב, בלתי צפוי.

אבל ההנהגה בישראל תקועה. ישראל מנוהלת כאילו אנחנו חיים במדינה אחרת, בזמן אחר. הפוליטיקה הפכה לקרקס של הישרדות אישית, סקטוריאלית וקואליציונית - במקום חמ"ל של חשיבה לאומית, מוסרית, אסטרטגית. והבעיה איננה רק בפוליטיקאי זה או אחר - אלא בדור שלם של פוליטיקאים. דור הנהגה כושלת, שמובילה את ישראל בלי חזון, בלי עמוד שדרה, בלי שכל ישר.

הבעיה איננה רק בפוליטיקאי זה או אחר - אלא בדור שלם של פוליטיקאים

האמון הציבורי נשחק - לא רק בממשלה, אלא בכל מוסדות השלטון: הכנסת, המפלגות, השירות הציבורי, המערכות הרגולטוריות, גופי הביקורת. מערכת שלמה שהיתה אמורה לשרת את הציבור - הפכה לשדה קרב של אינטרסים.

אבל דווקא מתוך השבר - צומחת תקווה. כי הדור הבא של המנהיגים כבר כאן. הם קמים בכל הארץ: בקהילות, בבתי הספר, ביחידות המילואים, במכינות, באקדמיה, בהייטק ובשכונות. הם לא מחכים לאישור מהמערכת - הם כבר פועלים. הבעיה היא לא שאין מנהיגים. הבעיה היא שלא רואים אותם. הם כאן, פועלים, משפיעים. אם רק פותחים את העיניים - רואים אותם. לא צריך לחפש רחוק, לא צריך לפרוץ חומות, צריך רק להסיר את מסך הרעש והעשן.

כמו שכתב חיים חפר כבר בשנת 1948:

"הוא מחפש את המחר, והוא ימצא אותו לבטח! / מן המשלט, מן המדבר – הוא עוד יבוא, יבוא לפתע!" (מתוך: "הפלמ"חניק מחפש את המחר")

אבל בינתיים הרעש והעשן של הפוליטיקה והתקשורת הישנות מסתירים את מנהיגי המחר. הם לא חסרים, הם לא רחוקים. הם פשוט נחבאים מאחורי מסך הבערות והסחות הדעת שיצר הדור הישן.

המנהיגים החדשים לא נולדו לתוך פוליטיקה - הם צמחו מתוך העם. לא עסקנים, לא קומבינטורים - אלא אנשים של אמת, של עשייה, של שליחות.

7 באוקטובר היה שבר - אבל הוא יכול וצריך להפוך לרגע של בחירה: בחירה באמת. בחירה בעתיד. בחירה בהנהגה חדשה. הדור הישן ניהל אשליות. הדור הבא יבחר באמת. הפוליטיקאים פחדו להחליט - ומנהיגי המחר בוחרים להוביל.

כמו שנאמר: "וַיְהִי בִּישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם - יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"ג, ה'). ישראל צריכה הנהגה שמלכדת, לא מפלגת.

המילואימניקים הראו את הדרך: דתיים וחילונים, ימין ושמאל, פריפריה ומרכז, כולם יחד - לא מתוך אינטרס, אלא מתוך שליחות.

הוויכוח האמיתי היום הוא לא בין ימין לשמאל אלא בין ישן לחדש. בין ספין לשכל ישר. בין אינטרסים לאחריות. בין עסקנות להנהגה. העתיד כבר כאן - אבל צריך לפתוח עיניים כדי לראות אותו.

העם יקים את ישראל של המחר - מדינה עם עמוד שדרה, עמוד אש ועיניים פקוחות. מדינה שלא פוחדת מהעתיד אלא בונה אותו.

כי העתיד לא מחכה, והעבר לא יכול להוביל.

ישראל זקוקה להנהגה חדשה - לא לעוד מאותו הדבר.

הכותב הוא עורך דין, איש עסקים ומייסד פורום "ישראל מחר"