בדיחה מזוקנת מספרת על מראיין ששאל עולה חדש: ״במילה אחת, איך בישראל?״ ״טוב״, ענה העולה למראיין הגאה. ״ובשתי מילים?״ הקשה. ״לא טוב״.
בערך באותה תקופה ניסה אריאל שרון - במציאות, לא בתור בדיחה - את אותו קונץ בוועידת הליכוד, כשכיבה את המיקרופונים של שנוא נפשו יצחק שמיר וקרא בקול ״מי בעד חיסול הטרור שירים את ידו״. באותו "ליל המיקרופונים" ביצע שרון תרגיל נדוש בהנדסת קהל - ניסח את השאלה באופן שאי אפשר להתנגד לה.
30 שנה לאחר מכן, התקשורת הישראלית משתמשת באותה שיטה בדיוק והיא לא צריכה לכבות מיקרופונים, אלא פשוט לנסח שאלות סקר בצורה האינפנטילית ביותר. דוגמה טרייה צצה בחדשות 12 עם החזרה ללחימה בדרום: "האם אתה תומך בעסקה שתחזיר את החטופים תמורת סיום המלחמה בעזה?" שאל בדרמטיות סקר מוזמן. התוצאה: 69% תמכו בהחזרת חטופים וסיום המלחמה; 21%, טען הסקר, העדיפו להשאיר את החטופים בעזה. מרושעים שכמותם. הכותרת: ״רוב הציבור הישראלי תומך בעסקה עם חמאס". עובדה, מנו גבע בדק.
במקביל, בערוץ הטלגרם ״אבו עלי אקספרס״, המונה יותר מחצי מיליון חברים, נוסחה אותה שאלה בדיוק, אבל בהתאמה לקהל בעל מנת משכל שאינה חד־ספרתית: "האם את/ה תומך/ת בעסקה לשחרור כל החטופים, שתכלול בתמורה את כל התנאים הבאים: 1. סיום המלחמה כאשר חמאס בשלטון ללא התפרקותו מנשק. 2. נסיגה מלאה מהרצועה. 3. שיקום מלא של הרצועה. 4. שחרור אלפי אסירים פלשתינים ובהם הכבדים ביותר?"
הנחת הבסיס של הערוץ היתה שכל ישראלי רוצה את החטופים כאן ועכשיו, השאלה היא איך ובאיזה מחיר. ניסוח השאלה היה ברור ומפורט, כי בניגוד לחדשות 12, אבו עלי אקספרס מעריך את הקהל שלו, לא מניח שהם חבורת כסילים נטולי מקלדת, אלא קהל שלא מתבייש לשאול שאלות קשות. או, במילים אחרות, הוא לא חדשות 12. התוצאה (יותר מ־40 אלף מצביעים) היתה חד־משמעית: מתוך 78%, רק 13% תומכים. כל כך הרבה מרושעים חסרי לב. לאן הגענו?
משתמש X (לשעבר טוויטר), איש שמאל בשם מואיז הקטן, כפר בתוצאות כשהניח שמדובר בקהל ימני. לכן בהגינותו העתיק את אותו סקר בדיוק לעמוד שלו, שמורכב ברובו מאלפי עוקבים מהצד השמאלי. אותה שאלה, קהל שונה במובהק. גם שם, 60.7% התנגדו לעסקה. הישראלי הממוצע, מי היה מאמין, רוצה את החטופים בחזרה, אך לא במחיר הפקרת ביטחון המדינה לשנים הבאות.
העם הישראלי עבר את האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. הוא איבד בדרך את תמימותו, ועם כניסת הרשתות החברתיות הוא גם איבד בהדרגה את שארית האמון שנותר לו בכל מי שמנסה למכור לו אשליות בטלוויזיה.
שנים לאחר "ליל המיקרופונים", אל ועידת הליכוד שבה הצביעו על תוכנית ההתנתקות הגיע אריאל שרון אחרי שלמד את הלקח: הוא התעלם מתוצאות המשאל וחזר הביתה בשמחה. אם בחדשות 12 (וגם 13) עדיין רוצים להבין למה אמון הציבור בהם צנח, שיערכו סקר בנושא. אפילו לא צריך את מנו גבע. מספיק לעמוד על ארגז ברחוב ולצעוק "מי בעד תקשורת אמינה שירים את ידו!״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו