לא מאמינה לך

הקמפיין עובד במלוא העוצמה. כל המכונות משומנות ומוכנות לפעולה. תביעות ההשתקה כבר יצאו לדרך. הרי למי יש המשאבים ואורך הרוח לעמוד עכשיו במשפט דיבה ולהוכיח ״אמת דיברתי״? ולכן השיטה היא: גם אם אתה משקר - קודם כל תתבע. עד שהאמת תתברר, הנושא כבר יירד מהכותרות.

האיומים בתביעה מופנים כלפי עיתונאים, צייצנים, ולמעשה כל מי שמפרסם את הסרטון שבו פעיל המחאה איל יפה נראה בבירור (לכאורה) תוקף מינית שוטרת מג״ב. מפעילי המכונות יודעים היטב את כוחה של ההשתקה.

מאחורי אותו איל יפה קטן ומסכן עומד מערך דורסני ורווי משאבים. ״מערך עוטף עצורים״, ״ביחד עם לוחמי כיפור 1973״, יוצאי מערכות הביטחון, בכירי עולם הפרסום וכל שאר ארגוני המחאה. מדובר באנשים חזקים וראויים מאוד עם הרבה מאוד כסף וכוח, שמולם אפילו המשטרה חוששת לפעול. חלק מהשופטים אף הם מאוימים או פשוט רוצים להיות בצד הנאור. אם אתה ״מלח הארץ״, המכונה תתגייס אפילו במקרי קיצון כמו גניבה של טנק מאנדרטה או החזקת אמצעי לחימה בכמויות לא סבירות בביתך הפרטי.

בורג קטן במכונות הענק האלה הוא נחמה דואק, שכתבה אתמול (31.3.25) במדור זה על ״מעצר ההפחדה של איל יפה״. דואק הרחיבה על אובדן החופש האישי שלה ושל חבריה עתירי הזכויות (שרובם המכריע אשכנזים) ועל אוהבי המדינה שעוזבים אותה בגלל אויבי המדינה. דואק, שנולדה לאב יוצא חלב, אולי צריכה להוכיח יותר מהשאר את הנאמנות שלה. וכך, באבחת עט היא החזירה אותנו לימים של ארץ ישראל היפה והטובה, לפני שהחומים החדשים האלה איימו להיכנס אל חלקות האלוהים של המיליה שבו השתלבה כה יפה.

מבית המגינים על יפה לא מתייחסים למקרה עצמו, אבל דואק דווקא התייחסה למקרה ברוח ״לא מאמינות לָךְ״. היא דאגה לטפול את האשמה על שוטרת מג״ב שלא התלוננה במקום, ובעצם בכלל לא הרגישה מוטרדת. אותה התייחסות, אגב, ביטאה דואק גם ב־2013, כשראיינה את אורי שגיא, האלוף במילואים ואיש מפלגת העבודה, אחרי שפרש בעקבות תלונות על הטרדה מינית. אז, בכותרת הכתבה ב־ynet, הופיעה השאלה ״למה הבחורה נזכרה כעת?״

דואק היא שופר של האליטות הצבאיות הוותיקות. אבל לא רק. היא מייצגת אותה קבוצה של אנשים, שמבכים את אובדן המדינה כבר מ־77'. אלה שמכירים את יפה אישית ומצהירים שאין מצב, הוא? מה פתאום.

באחת ההפגנות נאם יפה על דוגמה אישית, על מוסר ועל ערכים, אבל זאת לא הפעם הראשונה שבה הוא מתבטא באופן בוטה מינית מול מצלמה. הלא שוביניזם ו/או שנאת נשים תמיד הצחיקו את החבר׳ה הנכונים. כולנו זוכרים את דנה המושבניקית "שיכולה לשיר בלי מדים", כפי שהתבטא שר הביטחון אהוד ברק בפני הרמטכ״ל בני גנץ בזמן תרגיל של גולני לפני יותר מעשור. גם אז החבר׳ה הנכונים צחקו.

ההפגנות בקפלן העמידו בפני החברה בישראל תמונת מראה כואבת. ההבחנה הברורה בין הצד המפגין למען דמוקרטיה וערכים לבין השוטרים והשוטרות חסרי הערכיות, הובילה להתנגשות חזיתית. ההבחנה הזאת קיבלה אישוש גם בכלי התקשורת, שדאגו לדבר ללא הרף על אלימות משטרתית ועל כך שהמשטרה ״נפלה״.

כלל השוטרים סומנו כאלימים וכלא מוסריים, אך יותר מכך - כביביסטים (או בן־גביריסטים) בעלי אג׳נדה; גם מי שעושים את עבודת השטח נאמנה, בקור ובחום, בשבתות ובחגים, רבים מהם מהפריפריה החברתית, כלומר מזרחים, דרוזים ויוצאי רוסיה. העבודה של השוטרים אף פעם לא מוגדרת כ״תרומה״ לחברה, בעוד שירותו הצבאי של יפה, למשל, או תרומתו הכבירה, מצדיקים כמעט כל מעשה שלו. אבל הדבר אולי הכי חמור הוא שהתיוג השלילי של המשטרה כל כך חזק, עד שדואק יכולה לראות את הסרטון שפורסם ועדיין לא להאמין למראה עיניה.