יש חמאס בסוריה

בשבועות האחרונים הגביר צה"ל את קצב התקיפות בסוריה, חלקן באזור החיץ ברמת הגולן ואחרות בדמשק ובתדמור. התקיפות הישראליות בוצעו נגד נכסים אסטרטגיים שנותרו בבסיסי צבא סוריים לאחר נפילת משטר אסד ונגד מטרות טרור של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני.

דמשק פרסמה הודעות המכחישות קשר לטרור ומגנות את התוקפנות הישראלית, אולם מצטברות עדויות רבות לכך שגורמי טרור פלשתיניים, לצד גורמים פרו-איראניים, מנצלים את חוסר היציבות של משטר אחמד א-שרע ואף מעצימים אותו ואת חוסר היכולת שלו לגלות משילות באזורים הפריפריאליים, בעיקר בדרום, כדי להיכנס פנימה. מטרתם הכפולה: למצוא מחסנים עם אמצעי לחימה ולהשתלט עליהם; ולהקים תשתיות טרור נגד ישראל.

לאורך השנים טיפחו המשטרים הסוריים השונים, במיוחד תחת בית אסד, קשרים חמים עם ארגוני טרור פלשתיניים. בשנות ה-60 פרס משטר הבעת' את חסותו על הפת"ח, והקים זרוע צבאית פלשתינית בשם אל-צאעיקה ("הרעם"). בשלהי שנות ה-90, לאחר שמפקדת "החוץ" של חמאס עזבה את ירדן, היא מצאה בית חם ומארח בדמשק. אולם בראשית 2012, עקב מחלוקות קשות בין אסד להנהגת חמאס סביב המלחמה במדינה, גורשה הנציגות של ארגון הטרור מדמשק, ומצאה מקום מפלט בקטאר. אסד החל לרדוף את נציגי חמאס בסוריה, ויריבות מרה התפתחה בין הצדדים, שקודם לכן היו חברים יחד ב"מחנה ההתנגדות" האיראני.

באוקטובר 2022, עשר שנים לאחר שחמאס עזב את סוריה ולאחר שהתברר לפלשתינים שאסד ניצח במלחמה, ניסתה חמאס לחדש את הקשרים עם דמשק. אבל המשטר הסורי לא התפתה לקבל את החיבוק של מי שגילה כלפיו כפיות טובה, ולכן זכה אסד לכינוי "בוגד ההתנגדות".

התפנית ביחסי חמאס-סוריה מתחוללת בימים אלה. אסד נפל, ובמסגרת שחרור המוני של עשרות אלפי אסירים מבתי הכלא של המשטר הישן, יצאו לחופשי בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. חלקם חזרו לדמשק, אחרים ירדו לאזור דרעא ועל פי כמה דיווחים החלו להקים במקום תשתיות טרור. סביר להניח שלא בידיעתו המלאה של א-שרע, וזאת משום שיש לו דאגות גדולות יותר לטפל בהן: כינון חוקה חדשה, יצירת מכלול הבנות עם הכורדים והדרוזים, בלימת זליגת הטרור של איראן וחיזבאללה לסוריה ומלחמה מתמשכת בנאמני המשטר הישן.

מצד שני, א-שרע כן מזדהה עם המאבק הפלשתיני ומגנה את הפעילות הישראלית בעזה. ב-4 במארס 2025, עת ביקר לראשונה במצרים, במסגרת כינוס החירום הערבי בנושא הפלשתיני, הודה א-שרע בנאומו על התמיכה במשטרו ועל קבלתה של סוריה לליגה הערבית. בדבריו בעניין המלחמה בעזה אמר כי יש ניסיון לשרטט מפות חדשות באזור "על חשבון דמם של הפלשתינים", והדגיש כי הקריאות לעקירתם "מהוות איום על האומה הערבית כולה ופתח לפרויקט רחב יותר ששואף לעקור אותם מאדמתם".

אחרי 14 שנות מלחמה, לסוריה אין יכולת ליזום או להוביל תהליכים בזירה הבין-ערבית. האינטרס של א-שרע בשלב זה הוא שקט מהגזרה הישראלית

א-שרע הוסיף וציין כי המלחמה בעזה היא "פעמון אזהרה" המחייב עמדה ערבית מאוחדת ונשיאה באחריות כלפי הפלשתינים. הוא הציע את עזרתה של סוריה בסיוע הומניטרי, והכריז על נכונותה "לתרום להפסקת התוקפנות", ואישר את תמיכת ארצו בזכות השיבה ובזכות להגדרה עצמית.

אפשר שיש כאן מס שפתיים סורי כלפי הבעיה הפלשתינית, וסביר להניח שא-שרע גם חייב לגבות כל עמדה המתנגדת לתוכנית הפינוי של טראמפ. אחרי 14 שנות מלחמה, לסוריה אין יכולת ליזום או להוביל תהליכים בזירה הבין-ערבית.

האינטרס של א-שרע בשלב זה הוא שקט מהגזרה הישראלית, כדי שיוכל לפעול למען יציבות המשטר ושיקום המדינה. אולם, חמאס והג'יהאד האסלאמי לא מחויבים למטרות של משטר חדש, ובוודאי שלא חבים לו משמעת. וכך, בהיעדר משילות ויכולת אכיפה הם עלולים לבנות מחדש את כוחם בסוריה (וגם בלבנון) וממנה לצאת להתקפות על ישראל.