"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש חמאס בסוריה

כ-15 שנים לאחר שחמאס עזב את סוריה מתחוללת הימים אלה תפנית ביחסי ארגון הטרור והמדינה תחת השלטון החדש • אלא שבין עשרות אלפי האסירים ששוחררו מבתי הכלא של המשטר הישן יש גם בכירים בחמאס, וחלקם כבר החלו להקים תשתיות טרור באזור דרעא • בהיעדר משילות ויכולת אכיפה, הם עלולים לבנות מחדש את כוחם בסוריה - וממנה לצאת להתקפות על ישראל

,עודכן
0השמעה
סורים בדרעא, צילום ארכיון: אי.פי

בשבועות האחרונים הגביר צה"ל את קצב התקיפות בסוריה, חלקן באזור החיץ ברמת הגולן ואחרות בדמשק ובתדמור. התקיפות הישראליות בוצעו נגד נכסים אסטרטגיים שנותרו בבסיסי צבא סוריים לאחר נפילת משטר אסד ונגד מטרות טרור של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני.

דמשק פרסמה הודעות המכחישות קשר לטרור ומגנות את התוקפנות הישראלית, אולם מצטברות עדויות רבות לכך שגורמי טרור פלשתיניים, לצד גורמים פרו-איראניים, מנצלים את חוסר היציבות של משטר אחמד א-שרע ואף מעצימים אותו ואת חוסר היכולת שלו לגלות משילות באזורים הפריפריאליים, בעיקר בדרום, כדי להיכנס פנימה. מטרתם הכפולה: למצוא מחסנים עם אמצעי לחימה ולהשתלט עליהם; ולהקים תשתיות טרור נגד ישראל.

לאורך השנים טיפחו המשטרים הסוריים השונים, במיוחד תחת בית אסד, קשרים חמים עם ארגוני טרור פלשתיניים. בשנות ה-60 פרס משטר הבעת' את חסותו על הפת"ח, והקים זרוע צבאית פלשתינית בשם אל-צאעיקה ("הרעם"). בשלהי שנות ה-90, לאחר שמפקדת "החוץ" של חמאס עזבה את ירדן, היא מצאה בית חם ומארח בדמשק. אולם בראשית 2012, עקב מחלוקות קשות בין אסד להנהגת חמאס סביב המלחמה במדינה, גורשה הנציגות של ארגון הטרור מדמשק, ומצאה מקום מפלט בקטאר. אסד החל לרדוף את נציגי חמאס בסוריה, ויריבות מרה התפתחה בין הצדדים, שקודם לכן היו חברים יחד ב"מחנה ההתנגדות" האיראני.

באוקטובר 2022, עשר שנים לאחר שחמאס עזב את סוריה ולאחר שהתברר לפלשתינים שאסד ניצח במלחמה, ניסתה חמאס לחדש את הקשרים עם דמשק. אבל המשטר הסורי לא התפתה לקבל את החיבוק של מי שגילה כלפיו כפיות טובה, ולכן זכה אסד לכינוי "בוגד ההתנגדות".

התפנית ביחסי חמאס-סוריה מתחוללת בימים אלה. אסד נפל, ובמסגרת שחרור המוני של עשרות אלפי אסירים מבתי הכלא של המשטר הישן, יצאו לחופשי בכירים בחמאס ובג'יהאד האסלאמי. חלקם חזרו לדמשק, אחרים ירדו לאזור דרעא ועל פי כמה דיווחים החלו להקים במקום תשתיות טרור. סביר להניח שלא בידיעתו המלאה של א-שרע, וזאת משום שיש לו דאגות גדולות יותר לטפל בהן: כינון חוקה חדשה, יצירת מכלול הבנות עם הכורדים והדרוזים, בלימת זליגת הטרור של איראן וחיזבאללה לסוריה ומלחמה מתמשכת בנאמני המשטר הישן.

מצד שני, א-שרע כן מזדהה עם המאבק הפלשתיני ומגנה את הפעילות הישראלית בעזה. ב-4 במארס 2025, עת ביקר לראשונה במצרים, במסגרת כינוס החירום הערבי בנושא הפלשתיני, הודה א-שרע בנאומו על התמיכה במשטרו ועל קבלתה של סוריה לליגה הערבית. בדבריו בעניין המלחמה בעזה אמר כי יש ניסיון לשרטט מפות חדשות באזור "על חשבון דמם של הפלשתינים", והדגיש כי הקריאות לעקירתם "מהוות איום על האומה הערבית כולה ופתח לפרויקט רחב יותר ששואף לעקור אותם מאדמתם".

אחרי 14 שנות מלחמה, לסוריה אין יכולת ליזום או להוביל תהליכים בזירה הבין-ערבית. האינטרס של א-שרע בשלב זה הוא שקט מהגזרה הישראלית

א-שרע הוסיף וציין כי המלחמה בעזה היא "פעמון אזהרה" המחייב עמדה ערבית מאוחדת ונשיאה באחריות כלפי הפלשתינים. הוא הציע את עזרתה של סוריה בסיוע הומניטרי, והכריז על נכונותה "לתרום להפסקת התוקפנות", ואישר את תמיכת ארצו בזכות השיבה ובזכות להגדרה עצמית.

אפשר שיש כאן מס שפתיים סורי כלפי הבעיה הפלשתינית, וסביר להניח שא-שרע גם חייב לגבות כל עמדה המתנגדת לתוכנית הפינוי של טראמפ. אחרי 14 שנות מלחמה, לסוריה אין יכולת ליזום או להוביל תהליכים בזירה הבין-ערבית.

האינטרס של א-שרע בשלב זה הוא שקט מהגזרה הישראלית, כדי שיוכל לפעול למען יציבות המשטר ושיקום המדינה. אולם, חמאס והג'יהאד האסלאמי לא מחויבים למטרות של משטר חדש, ובוודאי שלא חבים לו משמעת. וכך, בהיעדר משילות ויכולת אכיפה הם עלולים לבנות מחדש את כוחם בסוריה (וגם בלבנון) וממנה לצאת להתקפות על ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יהודה בלנגה

ד"ר בלנגה הוא מומחה לעולם הערבי במחלקה למזרח התיכון באונ' בר־אילן; חשבון טוויטר: UdiBlanga

כדאילהכיר