לא דיפ-סטייט, כי אם דיפ-פייק: למה נתניהו נלחם בפקידים דווקא עכשיו?

אין מה לומר: לא משעמם תחת שלטון נתניהו. כל תקופה מביאה איתה ביטוי אחר, טרנד לשוני אחר, ספין אחר, אוייב ונבל אחרים, כי כל סיפור טוב צריך נבל עם שם קליט. והפעם, קבלו אותו: הדיפ-סטייט. גיבור השעה התורן. הבאזז וורד החדשה. המפלצת החדשה שצריך האביר שלנו לקטול.

אבל רגע, האמת היא שיש משהו בטענות נתניהו והימין: הפקידות, בעיקר המשפטית, בהחלט עברה כל גבול בשנים האחרונות, ולקחה לעצמה הרבה יותר מדי כח. לא אחת נדמה שגלי בהרב מיארה סבורה שהיא ראש הממשלה, בכלל, וכל יועץ משפטי בכל משרד סבור לא אחת שהוא זה שמחליט, ותפקיד השר רק להמליץ. צריך להודות באמת: האיזון בין הדרג הנבחר לזה הפקידותי הופר, לטובת הפקידות.

אוקיי, אבל זה לא עניין חדש. למה דווקא עכשיו, במהלך מלחמה קשה במיוחד, שעה שחטופינו עדיין בידי המפלצות, ואף אחד מיעדי המלחמה - שאותו נתניהו הציב - לא הושג; שלא לדבר על אתגר איראן שטרם טופל; הבעיה המתהווה בסוריה; הטרור מאיו״ש; הכלכלה המדממת; החברה הקרועה, החבולה והשסועה; למה דווקא עכשיו מזיז נתניהו הכל מעל שולחנו ועובר להילחם באוייב הנורא - הפקידות?

ובכן, התשובה, כמו שאומרים, בגוף השאלה. בוא נמנה את היתרונות שנתניהו משיג עם פתיחת המלחמה בדיפ-סטייט: ראשית, כל סיפור צריך מסגרת. מסגרת מנומקת, מוסברת ועטופה בנרטיב, בכדי שיהיה אפשר למכור אותה, לשכנע בצדקתה את התומכים, ולתת להם משהו להתלכד סביבו. אז הדיפ סטייט.

שנית, קבלו את המשכה המנומק אידיאולוגית של טענת ״לא העירו אותי״, וגלגול ההאשמה על הדרגים המבצעיים והפקידותיים, לקראת היום שאחרי, יום ועדת החקירה, ותחילת הבירור הפנים ישראלי. נתניהו לא אחראי לשבעה באוקטובר: זה הדיפ-סטייט. הפקידים ניהלו את בטחון המדינה מעל לראשו. והנה לכם התוצאה.

שלישית, הנה לכם גם הזדמנות להסיט את הפוקוס הציבורי מהעניינים הבוערים באמת: חטופים, הדשדוש בעזה, תחיית החיזבאללה, משבר הגיוס, ועוד ועוד. השלך על ההמון קטטה חדשה, והוא יזנח את זו הקודמת. ספין מושלם. נתניהו קלאסיק.

רביעית, ניקוי הממשלה מכשלונה המטלטל בשבעה באוקטובר ומניהולה המחורבן למדי של המדינה בשנה וחצי האחרונות. זה הדיפ-סטייט, טמבל. איך בדיוק בן-גביר אשם, ומירי רגב? איך בדיוק? זו הפקידות שהפריעה להם להצטיין.

חמישית, התחזות לדונאלד טראמפ. מנהיג חזק, שנותן לקהל בוחריו בדיוק את מה שזה מבקש, ומכניס, על הדרך, לאליטות שנואות נפשו. אז טראמפ באמריקה, וביבי בישראל. גוד בלס אמריקה.

יש מבינים? הרווח נקי. נתניהו הורג חמש ציפורים בדיפ סטייט אחד. האירוניה היא שביבי הוא בכלל הדיפ-סטייט האמיתי, שמנהל את המדינה מעל לראשו של הציבור, מעל לאינטרסים שלה, מעל לצרכיה ותוך צפצוף על מצבה הנורא. הוא גם השלטון, גם הקוזאק הנגזל, וגם הפאפט מאסטר, שמנהל את כל המציאות מעל לראשנו בכלל.

אז לא דיפ סטייט, כי אם דיפ פייק. גם זה מושג אמיתי, אגב. הוא מתאר שימוש בטכנולוגיה כדי לשבש תמונות וסרטונים ולעוותם כך שהעיוות יראה אמיתי והתמונה השקרית נאמנה למציאות. אז בואו רק נדייק בטרמינולוגיה, אם כבר: דיפ-פייק. והפייק הזה הוא המציאות של כולנו.