הצ'ק הפתוח של אחשוורוש

השבוע הכריזה ישראל שהפסיקה את הזרמת החשמל לרצועה. אחרי ההכרזות הגיעו העובדות: אכן הופסקה הזרמת החשמל לרצועה, אבל רוב החשמל שם מיוצר עצמאית. החשמל שהפסקנו משבית את מפעל התפלת המים במרכז הרצועה. צעד משמעותי, אבל עדיין יש בעזה הארורה מספיק חשמל ומים.

אז מה קורה בעזה? הפסקת האש הסתיימה, אך האש טרם החלה. כבר כשבועיים לא מחזירים חטופים, לא חיים ולא מתים. חמאס מתבצר בעמדותיו ולא מוכן לזוז מילימטר. אנחנו, מצידנו, הפסקנו את אספקת המשאיות לרצועה. צעד הכרחי, אבל מאוד לא מספיק, בוודאי לא לנוכח הכמויות שהצטברו ברצועה ב-42 ימי הפסקת אש.

למה לא הפסיקו את החשמל מייד לאחר תום העסקה? למה לא מנתקים מים, לפחות בחלק מהרצועה? למה לא מתחילים לחץ בתקיפות חכמות מהאוויר - כמו על מצבורי סולר, לדוגמה? כבר שבועיים אנחנו מגמגמים ומאפשרים להם לחגוג את רמדאן בנחת, בעוד החטופים שלנו נרקבים במנהרות.

אפיזודת בוהלר הנוכחית אולי הסתיימה, אבל ככל שנמשוך את הזמן ללא קו הגיוני ורציף - כך יהיו יותר בוהלרים שיצוצו ופחות הזדמנויות לשינוי אמיתי

על רקע הגמגום הישראלי, השבוע הגיע מרתון הראיונות של אדם בוהלר, שליח ארה"ב לבני ערובה, שהעמיד אותנו במבוכה למשך 12 שעות. פתאום הזרוע של ממשל טראמפ התחילה לדבר ביידנית קיצונית.

ברצף הראיונות המתנשא והמנותק שלו בוהלר תהה אם חמאס הם "למעשה בחורים כמונו, בחורים נחמדים", הבהיר שהוא נפגש עם חמאס כי הוא "מאמין בקיום דיאלוג", ואף יישר קו עם הדרישות החמאסיות להפסקת אש של חמש עד עשר שנים ולשחרור כל המחבלים מבתי הכלא בישראל.

השמאל חגג, כהרגלו, במסיבת שמחה לאיד, כי אצלם זה קודם "רק לא ביבי" ורק אחר כך המדינה - אך הממשל האמריקני הבהיר לבוהלר באופן מהיר מהו הקו, והוא הבין שטיפס על עץ גבוה מדי וניסה לרדת בלי להתרסק.

אפיזודת בוהלר הנוכחית אולי הסתיימה, הפעם באופן חיובי לישראל, אבל ככל שנמשוך את הזמן ללא קו הגיוני ורציף, וככל שנחליט לא להחליט - כך יהיו יותר בוהלרים שיצוצו ופחות הזדמנויות לשינוי אמיתי.

נראה שמחכים למשיח עם השיער הכתום, דונלד טראמפ, ולשותפיו לממשל. אבל לטראמפ אין כוונה לעשות עבורנו את העבודה המלוכלכת. הוא ישחרר נשק שביידן חסם, יעניק מטריית תמיכה בינלאומית, לא יספור משאיות שנכנסות או שלא נכנסות לרצועה, יעודד אותנו לפתוח את שערי הגיהינום, ואפילו יאמץ תוכנית הגירה מרצון כדי לרוקן את עזה מתושביה תומכי הטרור.

אבל יש משהו אחד שהוא לא יעשה: הוא לא יעשה את העבודה בשבילנו. "בישראל צריכים לקבל החלטה", אמר לאחרונה כשחמאס שחרר באכזריות עוד ארבע חטופים חללים, "ביבי צריך לקבל החלטה". אבל ההחלטה לא מגיעה, אפילו לא חצי החלטה.

"ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך", נכתב במגילת אסתר, שמקבלת תוקף אקטואלי של 2024. מה שאחשוורוש העניק למרדכי, לאסתר וליהודים זה את הצ'ק הפתוח, האישור לפעול, אבל גם אחשוורוש לא שלח חיילים להגן על היהודים או להילחם עבורם. הוא נתן להם את האישור, את המטרייה, את הדחיפה - והם, רק הם, נלחמו על חייהם.