בדצמבר 2023, שבועות ספורים לאחר הטבח, רה"מ נתניהו פרסם סרטון שבו הצהיר על מטרות המלחמה: "אנחנו נלחמים עד לניצחון. לא נעצור את המלחמה עד שנשלים את כל יעדיה: השלמת חיסול חמאס ושחרור כל חטופינו".
באותם הימים מחיקתו של ארגון הטרור נראתה כדבר האנושי והמתבקש לאחר הטבח הנורא. זו גם היתה ההצדקה למלחמה הנוראה בעזה, שמלווה אותנו כבר יותר משנה. אך חמאס אינו תופעה עזתית בלבד, אלא ארגון עם תשתית אזרחית, פוליטית וצבאית גם ביהודה ושומרון וגם בחו"ל. בקטאר ובלבנון, למשל, יש מפקדות - "סניפים" של הארגון עם חומרים מודיעיניים שעליהם המחבלים בישראל מתבססים בפועל. לחמאס יש ארבעה מוקדי הנהגה נפרדים השותפים לקבלת ההחלטות: עזה, איו"ש, בתי הכלא וחו"ל. משם מכווינים, משם יוצאות הנחיות קונקרטיות. ניתן לשבש מרחוק את המחשבים בסניפים הללו.
לחמאס יש ארבע הנהגות שונות, והיה מצופה שתהיה לכך חשיבות מכרעת באופן הלחימה של ישראל. בתחילה היו רמזים לכך, כמו היוזמה להחמרת הענישה נגד מחבלי חמאס ברוח החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. חוק כזה היה מאפשר מעצר ממושך של מחבלי חמאס רק בגין חברותם בארגון, והיה פוגע מהותית בפעילות הרווחה של הארגון ביו"ש, וגם בפעילותו הפוליטית.
בדומה לכך, מצוד אחר מקורות המימון והעברת הכספים של הארגון היו מחלישים אותו משמעותית ומקדמים את קריסתו. נראה שישראל זנחה אפיקי פעולה אלו, הגם שמדובר בפעולות שיזכו לגיבוי בינלאומי גדול ולסכנה פחותה לחיילינו מאשר מעצר מדלת לדלת.
הידע הצבאי שנצבר בישראל מועבר, מעובד ונשמר בחו"ל. לפעילות טרור יש ניירת, ובניירת צריך לפגוע. זה מוציא את המחבלים מאיזון - כך לפחות סופר לנו כשסאלח עארורי חוסל. הוא היה אחראי על הניירת ששרטטה את הפעלת הטרור ביו"ש ובעזה.
הצלחתו של חמאס תלויה בארבע הנהגותיו. זו הסיבה לקיומן, על אף הסרבול הביורוקרטי שארבע הנהגות נפרדות גורמות. זאת גם הסיבה לכך שהצלחנו יותר מול לבנון מאשר מול עזה - חמאס אינו ארגון גיאוגרפי.
כס המלכות של ארגון הטרור עומד על ארבע רגליים, ואנו מתעקשים לפגוע רק ברגל אחת. ככה לא משמידים כיסא. כשאנו נלחמים רק בגדודי חמאס בעזה - הידע הצבאי של הארגון, היכולת הארגונית שלו והבסיס שלו לגיוס פעילים נותרים על כנם. חרף הצהרות הממשלה, חמאס אינו צבא, ועיקרו אינו גדודים. חמאס הוא ארגון המתבסס על תשתית צבאית, חברתית ופוליטית ענפה, שיש לפגוע בה כדי להשמיד אותו. במצב הנוכחי, ישראל דומה לחתול הנלחם בקצהו של כדור צמר בעוד הסוודר הולך ונסרג.
חוסר הצלחתה של ישראל ניכר בתגובות של שכנותיה ושל בעלות בריתה, הרואות את אוזלת ידה שגורמת לרפיון כללי בדרישה האנושית לחיסול חמאס, אף שהמשך קיומו מזיק לכולם.
הפסקת האש בעזה היא הזדמנות לחדש את המלחמה בחמאס. עזה אינה האויב - חמאס כן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו