כיבוש ושחרור

שנה מעסקת החטופים הראשונה אנו מתבשרים על התחממות במגעים לקראת עסקה נוספת, ואיתה התחממות במערכת העצבים החבוטה של הציבור הישראלי. הצמתים חזרו להתמלא במפגינים למען עסקה, ומהדורות החדשות מעלות הילוך כשברקע מתפרסמות פייק־רשימות שמות של חטופים. בכל הזמן הזה ישראל נמצאת בעלטה מוחלטת בנוגע למצב החטופים וכמה מהם חיים.

למרות העליונות הצבאית שצה"ל השיג ברצועה, בחזית הלחימה הפסיכולוגית נרשם ניצחון מוחלט לחמאס. המחבלים למדו את החברה הישראלית על בורייה, ויודעים על אילו כפתורים ללחוץ ובאיזו תדירות לשחרר סרטוני תיעוד של חטופים כדי לשמר את רף החרדה לשלומם ולייצר תחושת בהילות תמידית.

כך הם מפעילים את הציבור הישראלי - ממפגינים בצמתים ועד למהדורות החדשות - לזעוק "את כולם עכ־שיו!", לפעול בעל כורחם לטובת האינטרס של חמאס במשא ומתן, ובעיקר להזכיר לו כמה לא כדאית תהיה עסקה שבה ישוחררו כולם בפעימה אחת.

בחמאס, כאמור, עשו שיעורי בית ולמדו שערך החיים עומד בראש סולם הערכים הישראלי, והם עושים בכך שימוש מושכל, מניפולטיבי ואכזרי. למרבה הצער, לדבר אין מקבילה בצד הישראלי, שטרם הפנים את פירמידת הערכים של האויב ודבק בשיטות לחימה מסורתיות שמוגבלות ביכולותיהן להביא לשחרור החטופים.

ייתכן שהדרך היחידה לשחרר את החטופים היא לכבוש את צפון הרצועה ולהשיבה במקטעים לפי מספר החטופים החיים שישוחררו.

ההרס ברצועה רב, אזרחים סובלים מרעב ומכפור, אך אלו אינם מעניינים את חמאס, שמתעל את הסבל של בני עמו כדי להפעיל לחץ בינלאומי נגד ישראל. הציבור הישראלי טועה לחשוב שלרשותו עומדות שתי אפשרויות בלבד: לאפשר לחמאס להשתקם ולשחרר אלפי מחבלים שעל שחרורם נשלם בנרצחים עתידיים, או להשאיר את החטופים למות בשבי. יש אפשרות שלישית, והיא ללחוץ על הבטן הרכה של חמאס - האדמה. חמאס הוקם כשלוחה של תנועת האחים המוסלמים, הענף היחיד של התנועה שלו אלמנט לאומי - שחרור אדמת פלשתין.

ייתכן שהדרך היחידה לשחרר את החטופים היא לכבוש אתצפון הרצועהולהשיבה במקטעים לפי מספר החטופים החיים שישוחררו. בלי לשחרר מחבלים שיהפכו לקבלני מוות, בלי לסכן את החטופים החיים בהוצאה להורג במקרה ששוביהם יחושו שצה"ל מתקרב, בלי ריאליטי נוסח רשימת שינדלר כמו בעסקה הראשונה. לספח חבל ארץ שכבר שנה לא מיושב, תוך הבנה שזה כישלון שחמאס לא יוכל להרשות שיירשם על שמו.

אפשר להבין למה לא נקטנו דרך זו בתקופת ביידן והלחצים שהפעיל למען סיוע הומניטרי לחמאס. אבל כעת, כאור בקצה המנהרה,מפציע ממשל פרו־ישראליעם קבלות, שהכריז כי שערי הגיהינום ייפתחו אם החטופים לא ישוחררו. מניעה נוספת מגיעה מבית, והיא התפיסה המקובלת במיינסטרים הישראלי שכיבוש מזוהה עם שוליים אלימים וקיצוניים בימין. אך במקרה הזה, כיבוש הוא האפשרות היעילה והכי פחות אלימה ומסוכנת ביחס לאפשרויות העומדות לפתחנו. זוהי שעת רצון, הזדמנות היסטורית שאסור לפספס לשחרר את החטופים וגם לשלוח מסר הרתעתי לשוחרי רעתנו הרבים סביב. מי שיפגע באזרחי ישראל, ישלם בחורבן, בדם וגם באדמה.