דור הנפילים הישראלי

ב-1957 התפרסם בארה"ב ספר שביטא את חששות האמריקנים מהתפשטות הקומוניזם בעולם. הרומן, שכתבה איין ראנד, הפך לרב־מכר ונכנס לרשימת הפרסומים המשפיעים במאה ה־20. כותרתו היא משהו כמו "לאטלס נשבר", על שם הדמות המיתולוגית שנגזר עליה לשאת את הגלובוס על שכמה. ראנד השתמשה באטלס כדי לתאר עלילה דמיונית, שבה קבוצת מצליחנים מרגישה שנשבר לה כשארה"ב מידרדרת במדרון סוציאליסטי שרומס את ערכי הקפיטליזם.

הספר תורגם לעברית תחת הכותרת "מרד הנפילים", הרומז על דמויות מקראיות מבראשית שהיו צאצאי זיווג של מלאכים שחשקו בבנות האדם. הנמשל ברור - בעלי הניצוץ ה"אלוהי", המוכשרים מתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה, הרפואה והתרבות, דוחפים את החברה קדימה ונושאים על גבם אוכלוסייה בינונית וחלשה. לפי הספר, הם אינם מוכנים לשאת בעול כשהמדינה מקדמת חוקים סוציאליסטיים שמגבילים את חירותם האישית, חונקים את היצירתיות וחומסים את קניינם הפרטי.

הנתונים על היקפי הירידה מהארץ מזכירים את הנמשל של ראנד. זה התחיל בימי המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שיצרה בקרב רבים תחושה שהגיע הזמן לעזוב. בעלי מקצועות נדרשים כמו רופאים, טייסים, מהנדסים, יזמי נדל"ן ואחרים הרגישו שאם מאוויי הממשלה לא ימומשו כעת, הם יחזרו בעוצמה כשהדמוגרפיה תנצח את הדמוקרטיה והכנסת תתמלא חברים שמתנגדים להשקפת עולמם.

7 באוקטובר הביא רבים מהם להתגייס למאבק על ביטחון המדינה, ולהשהות מחשבות על עזיבה. אלמלא המלחמה הארוכה שנכפתה עלינו, היינו רואים נתוני ירידה משמעותיים יותר. הגזירות הכלכליות, התנגדות החרדים לגיוס, האיומים על האקדמיה, ה־D9 על בג"ץ, ואפילו הימשכות המלחמה והכישלון בהחזרת החטופים , מעוררים מחדש את חששם שאבדה תקוותנו, ושלא תהיה פה חברה ישראלית, ליברלית ומתקדמת.

ה"נפילים" שוכחים שהם חצי בני אדם ולא רק חצי בני מלאכים. המוכשרים בזכות התכונות המולדות שלהם, ה־Nature, גדלו בקרקע דשנה, כלומר ב־Nurture של כולנו. מי שמרגיש מחונן צריך לזכור שהיה לו מזל להיוולד בישראל, שטיפחה ועודדה את התפתחותו. לכן ייתכן שהוא ומשפחתו יחיו בחו"ל בבית עם גינה ענקית ובלי פקקים ועצבים על מחיר הגבינה, אך ילדיו לא יזכו ליהנות מהתערובת המשובחת והמורכבת של החברה הישראלית (ועוד לא דיברתי על אנטישמיות, ערכים וציונות).

הרומן של ראנד מסתיים בקריסת ארה"ב בעקבות נטישת נפיליה, אך אינו תם לפני שהכותבת מבהירה כי זה פתח לחברה חדשה. ישראל לא תקרוס כארה"ב של ראנד. הדור הצעיר שצומח כאן, בני ה־20 וה־30 - ליבו ותבונתו במקום הנכון. נהירתם לישראל במלחמה, עוז הנפש והעוצמה בקרבות הם סימן לכך שיש על מי לסמוך, שהחברה הישראלית תילחם על צביונה ותנצח. חייבים לתת לדור הצעיר לתפוס מקום בהנהגת המדינה. עם הכוונה וחונכות מתאימות נגלה שדור נפילים ישראלים ציונים צמח לנגד עינינו.

ד"ר קותי שוהם הוא מרצה לפילוסופיה פוליטית בתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת ת"א