"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לא רק הצגה
התיאטרון משמר מסורות, סיפורי עבר והיסטוריה אישית וציבורית • הוא מאפשר העברת ידע וערכים בין הדורות דרך יצירות המובילות לזהות ולהזדהות
במת תיאטרון (אילוסטרציה)| צילום: Getty Images

לא רק הצגה

התיאטרון משמר מסורות, סיפורי עבר והיסטוריה אישית וציבורית • הוא מאפשר העברת ידע וערכים בין הדורות דרך יצירות המובילות לזהות ולהזדהות

,עודכן
0השמעה

התיאטרון הוא כלי חברתי רב עוצמה לביטוי אישי וקולקטיבי. הוא גם מראה של המציאות וגם קטר לשינוי.
באמצעותו אנו מתבוננים על מערכות יחסים, על הבעיות והאתגרים שלפנינו, גם כפרטים וגם כחברה. השנה, שנת מלחמת 7 באוקטובר, התוודעתי ללקיחת אחריות של התיאטרון. הועצמו תפקידים מסורתיים ונוספו תפקידים חדשים לתיאטרון ובהם:
כלי טיפולי - הופעות ועשרות סדנאות ואירועים טיפוליים, לחיילים בפוסט־טראומה, ולאזרחים נפגעי הנובה וניצולי הטבח, התבצעו על ידי התיאטרון ועל ידי "קרן ליאור" (ע"ש החייל ליאור וישינסקי) שבקאמרי. סוג של ריפוי מתבצע גם לקהל הרחב שמגיע למופעי הנחמה השונים בתיאטראות השונים בארץ.
וגם לאסקפיזם שנגרם מעצם היציאה ממציאות כואבת לאולמות התיאטרון יש תפקיד משחרר.
כלי חינוכי - תיאטרון מאפשר הזדהות ולמידה דרך חוויה. הוא מעורר אמפתיה, מעודד חשיבה, ומסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת בין־אישית.
בני נוער המייצרים שיח וחשיבה עצמית נוטים להיות אזרחים מעורבים וסולידריים יותר. משמח לראות את תלמידי בתי הספר חוזרים לאולמות התיאטרון ואת בני נוער מתעניינים, מתרגשים ומשוחחים.
ביטוי אמנותי יצירתי - לצד דרכי הבעה אמנותיות מגוונות - שירה, ציור, עבודה בחומר, כתיבה ספרותית, נגינה - התיאטרון הוא דרך הבעה של אמני במה בתחומים מגוונים.
אלה משקפים רעיונות, רגשות מחשבות ותפיסות עולם דרך טקסטים, תנועה, משחק, אמנויות במה, יצירת התפאורה, התלבושות, התאורה, ועוד.
כלי לדיאלוג חברתי - הבמה מהווה פלטפורמה לדיון, ומאפשרת העלאת סוגיות רגישות וכאלה הנחשבות טאבו, באופן בטוח יחסית לעולם האלים ברחוב וברשתות החברתיות. על חשיבות השיח מיותר להרחיב בחברתנו המשוסעת והמקוטבת.
שימור תרבותי - התיאטרון משמר מסורות, סיפורי עבר והיסטוריה אישית וציבורית. הוא מאפשר העברת ידע וערכים בין הדורות דרך יצירות המובילות לזהות ולהזדהות.
כלי להשפעה חברתית - התיאטרון מוביל סדר עדיפות חברתי.
כך, למשל, בפעילות פרו־אקטיבית של התיאטרון הקאמרי לעידוד יצירה נשית, לקידום נשים יוצרות ולשילוב נשים במקצועות שנחשבו ל"גבריים" (תאורה, סאונד ועוד) - והתוצאות ניתנות למדידה.
בשנת 2005 קיבל הקאמרי את פרס ישראל על תרומה ייחודית לחברה. בנימוקי השופטים נכתב: "התיאטרון הקאמרי של תל אביב הוא תיאטרון ארץ־ישראלי צעיר ברוחו, מעורב, מגיב, מתגייס וקשוב למציאות שאנו חיים בה. הוא מפתח מחזאות ישראלית מקורית; שואף למצוינות ברמת הביצוע; מטפח ייחודיות; מעודד שחקנים צעירים; חותר להרחבת מעגל הצופים; מופיע בכל פינה בארץ, ובכלל זה באזורי העימות, ועוד".
נקווה ונייחל שהמדינה תמשיך להכיר בחשיבות היצירה, שהקהל ימלא את אולמות התיאטראות במרכז ובפריפריה, ושתימשך היצירה החופשית.
אמן, שיגיעו לכולנו "ימים טובים פי אלף".


הכותבת היא יו"ר הוועד המנהל בקאמרי ויו"ר תנועת "אמונה" בעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ליאורה מינקה

הכותבת היא יו"ר תנועת "אמונה - תנועת האישה הדתית־לאומית"