"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחירתו של יולי

אדלשטיין, יש מתווה חוק טוב • 80 אחוזים ממצביעי הליכוד בעדו • מחצית מחברי הקואליציה תומכים • ציבור המשרתים עומד לימינך

,עודכן
0השמעה
יולי אדלשטיין, צילום: אורן בן חקון

חוק אי־הגיוס של נתניהו ובבצ'יק מבקש לאחוז את החבל בשני קצותיו: להציע מחד גיסא יעד גיוס גבוה שיענה על צורכי הצבא והציבור המשרת, ומאידך גיסא לוודא שאף חרדי לא יגויס בפועל. הח"כים בקואליציה יצביעו בעד יעד גבוה על הנייר, האותיות הקטנות יוודאו שאת המספרים והסנקציות תקבע הממשלה, כלומר אפס גיוס.

הפגישות התכופות בין שר הביטחון לחרדים מבשרות שזה מתקרב, ולכן נבחר כ"ץ, החסר ניסיון ביטחוני, למשרד הביטחון: לוודא שהקואליציה מצביעה בעד חוק הפטור כנגד עמדת רוב מצביעי הימין.

חברי ועדת החוץ והביטחון זועמים על יושב הראש. אדלשטיין הבטיח דיונים מואצים בחוק הגיוס ו"להביא חוק טוב" העונה על דרישות הצבא: 7,500 לוחמים ו־2,500 תומכי לחימה.

אדלשטיין אמנם שיבץ עשרות דיונים בפגרה, אבל מיעוטם יוחד לגיוס. הסיבה המוצהרת: הוועדה הפכה לבוננזה תקשורתית - הצהרות ריקות של הח"כים. הסיבה האמיתית: הדיונים הקובעים מתנהלים במחשכים: בין אדלשטיין, נציגי החרדים בבצ'יק ואטיאס, וראשי אכ"א - אלופי הקומבינות שפועלים בניגוד לחוק כבר יותר מחצי שנה, ולא מוציאים צו ראשון ל־14 אלף מלש"בים בני 16 וחצי עד 18 שצה"ל צריך למיינם, או צווי גיוס למי שקיבל פטור בעבר, 70 אלף. מה הם כן עושים? מציעים קומבינות לכל אדמו"ר. למשל, 250 חסידים יירשמו למשטרה, וכל אלפי חסידי החצר יהיו פטורים. אבל צה"ל צריך לוחמים - לא קומבינות.

אדלשטיין הכריז בשבוע שעבר כי לא יתפשר על פחות מצורכי צה"ל. יפה. ואז הוסיף: "אני נגד סנקציות אישיות". אז הנה העקרונות שלהחוק המתגבשמאחורי הקלעים: יעד גיוס שיעלה בתוך חמש שנים ל־50 אחוז ממחזור בני גיוס חרדים, סנקציות כלכליות על הישיבות ולא על המתגייסים. מחיקת הסנקציות בדיעבד.

אדלשטיין ייתפס כמי שהביא "חוק טוב" - יעד של 7,000 בתוך חמש שנים. החרדים יודעים שמתווה כזה הוא אכן "חוק טוב" - כי אף חרדי לא יגויס. מדוע? הסנקציות לא אישיות, והסנקציות הכלכליות הן על הישיבות, ויוחזרו ככספים קואליציוניים. מה כן אישי? ההטבות אישיות: תקציב לכל משתמט: מעונות, ארנונה וביטוח לאומי, כתמיד. דרישת הרבנים: כל מי שרשום כחרדי, לא יגויס. והנה 100 אחוז מהחרדים רשומים כלומדי תורה, אף כי בפועל רובם לא לומדים. הסידור יימשך. צה"ל יוודא שאף חרדי לא יתגייס ולא ילך לעבוד, שכן כוללללם רשומים בישיבות. אמיתיות או פיקטיביות.

מהו חוק טוב? החוק הקיים כיום הוא חוק שוויוני טוב. כל מי שמגיע לגיל גיוס, מקבל צו ראשון למיון. מי שלא מתייצב, מקבל צו שני ואם לא מגיע - לא יכול להוציא רישיון או לטוס לחו"ל שכן הוא עריק. סנקציות אישיות. גם לחרדים.

ואם רוצים לפטור את לומדי התורה באמת? מחליטים על מכסת פטור. כמה פטורים? 5 אחוזים? 25 אחוזים? כל היתר מתגייסים. האחריות אישית. הסנקציות כמו על כולם. ואין הטבות למשתמטים. אדלשטיין לא לבד. 80 אחוזים ממצביעי הליכוד בעד מתווה חוק כזה. מחצית מחברי הקואליציה - ממפלגת הליכוד והציונות הדתית - בעד חוק כזה. זהו חוק טוב אדלשטיין, ציבור המשרתים עומד לימינך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר גייל טלשיר

ד"ר טלשיר היא מרצה למדעי המדינה באונ' העברית בירושלים

כדאילהכיר