חומר הבעירה כבר התפוצץ: המערכה המושתקת על מרכז המדינה

הפסקת האש בצפון והדיבורים הבלתי פוסקים על הסכם בדרום מחייבים אותנו להעביר את העיניים שלנו כלפי יו"ש.

נתוני מלחמה מטרידים נחשפו בצפון השומרון בלבד: יותר מ-360 מחבלים חוסלו, מאות נעצרו, כלי נשק נתפסו והושמדו אלפי מטענים. שב"כ עדכן בהיקף הסיכול של הברחות האמל"ח וכלי הנשק שהגיעו מאיראן: במשלוח שנתפס הוצגו יותר מ-40 מטעני נפץ תקניים וגדולים, רקטות, מרגמות, אקדחים, מטולים, נשקים ארוכים ונשקי צלפים.

במקביל, קבוצות הטלגרם האזוריות, שבכל אחת מהן יש יותר מרבע מיליון עוקבים, ממשיכות להסית לרצח יהודים, מציינות מיקומים של כוחות שנכנסים לעיירות ולכפרים ומסבירות כיצד לעבור את הגדר כדי לרצוח. אם ניקח את הכוונות המוצהרות ואת כוונות הנשקים - נבין שמימוש של תרחישי אימים הוא עניין של זמן.

בפיגוע בצומת גיתי אבישר ביום שישי נפצעו תשעה אנשים, ובהם פצועים קשה. הנשק האוטומטי של המחבל עורר את מי שנמצא בשטח. בדיווחי שב"כ אנחנו יודעים מה נתפס - אבל אנחנו לא יודעים מה נכנס. ומה אם היה זה טיל אר.פי.ג'י שמופנה נגד האוטובוס? ומה אם אחת מפצצות המרגמה שנתפסו תופנה לעבר נתב"ג? אפשר להתעורר - יש מי שמעדיפים שלא.

נכון שלהילחם במשך יותר משנה על הזכות שלנו לחיות פה זה שוחק, אבל אנחנו נלחמים על הזכות לחיות במדינת ישראל - בלי לחשוש ממטול שיכוון אלינו מבתי השכנים או מטיל לאו שיכוון לשרון ולמרכז

בביקור שקיים הרמטכ"ל באוגדת איו"ש, הוא שוב הניח את הזירה כמשנית לשתיים האחרות: "המאמץ ההתקפי והסיכולי מאפשר לנו להמשיך להילחם בעוצמה בלבנון, בעזה ובזירות רחוקות יותר". ללמדנו - זו לא זירה, אלא אותה מערכה משנית מוכרת שבה צריך לסכל אירועים ממוקדים, ולקוות שמה שלא הצלחנו לסכל לא יגרום יותר מדי נזק.

גם אחד ממח"טי הגזרות שביקר בשטח אמר כי תפקידו של צה"ל הוא להיכנס לכפרים ולמשוך אש כדי שייחשפו המחבלים, וכך יגיעו כמה שפחות לאזרחים. מעין בשר תותחים מודרני לפיגועי אבנים ובקבוקי תבערה יומיים, השומרים על להבה נמוכה לפני שיהפכו לטילי אר.פי.ג'י.

זו המערכה על מרכזה של מדינת ישראל, ועלינו להכריע. היחס לשטחי יהודה ושומרון ב-30 השנים האחרונות הביא את האיום הזה בשתי ידיים: חוסר שליטה באזורים מסוימים שהפכו לקיני טרור, שליטה חלקית באזורים אחרים שרוחשים תשתיות נפץ מתחת לאדמה, והכלה הרסנית של פיגועי "בודדים", של הסתה מתמשכת ושל סמי-מדינה שכל מטרתה היא להשמיד את מדינת ישראל.

נכון שצריך חיילים כדי להילחם, ושכולנו עייפים. נכון שלהילחם במשך יותר משנה על הזכות שלנו לחיות פה זה שוחק. אבל אנחנו נלחמים על החיים שלנו, אנחנו נלחמים על הזכות לחיות במדינת ישראל בלי לחשוש ממטול שיכוון אלינו מבתי השכנים, או מטיל לאו שיכוון לשרון ולמרכז.

כדי להילחם ביו"ש, צריך מנהיגים לפני שצריך לוחמים. יש לשנות תפיסה לפני שמשנים סד"כ. יש להבין שלא מדובר בזירה שקטה, אלא בחומר בעירה שהתפוצץ מזמן. יש לכבות אותו לחלוטין.

הכותבת היא מנהלת אסטרטגיה בפורום "הצופות"