"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר?
בליץ החקיקה מקבל שוב אותות חיים בעקבות עליית ממשל טראמפ • למה? אנו עלולים למצוא את עצמנו עם משטר אשר סמכויותיו מרוכזות בידי הממשלה, ללא ביקורת שיפוטית וללא תקשורת חופשית, שבו רבע מהאזרחים לא מצביעים • האומנם זה מה שנבחרי הליכוד ובוחריו רוצים?
השרים יריב לוין ושלמה קרעי (ארכיון). צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

נבחרי הציבור יכולים לשנות את המשטר?

בליץ החקיקה מקבל שוב אותות חיים בעקבות עליית ממשל טראמפ • למה? אנו עלולים למצוא את עצמנו עם משטר אשר סמכויותיו מרוכזות בידי הממשלה, ללא ביקורת שיפוטית וללא תקשורת חופשית, שבו רבע מהאזרחים לא מצביעים • האומנם זה מה שנבחרי הליכוד ובוחריו רוצים?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

עליית ממשל טראמפ מפיחה אותות חיים בבליץ החקיקה, שנבלמה על ידי מאבק אזרחי והושעתה אחרי זוועות 7 באוקטובר. שיאו בהתבטאותשר התקשורת קרעיבוועדת השרים לענייני חקיקה: "אנחנו נבחרי הציבור, ואנחנו יכולים לשנות גם את המשטר". בכך אישש את מיזם ההפיכה המשטרית.

כאשר הציג יריב לוין את "רפורמת המשילות" ב־4 בינואר 2022, העין הציבורית התמקדה במערכת המשפט. בישראל אין הפרדת רשויות בין הממשלה והכנסת - לקואליציה יש רוב אוטומטי, ולכן הביקורת השיפוטית היא הבלם האחרון נגד פגיעה בדמוקרטיה. פסקת ההתגברות ברוב רגיל של הקואליציה ומינוי שופטים בידי הממשלה - ליבת "רפורמת" לוין - סיכנו את האיזונים והבלמים. הצענו כבר אז לקרוא לה "הפיכה משטרית", כי בליץ החקיקה של הממשלה שכוון לריכוז סמכויות בידי ראש הממשלה מימש את חמשת מרכיבי הפרוטוקול ההונגרי מבית היוצר של אורבן בהונגריה: פגיעה בעצמאות מערכת המשפט; השתלטות על התקשורת הציבורית; דה־לגיטימציה של גורמי הביקורת הממוסדים - שומרי הסף, הייעוץ המשפטי, השב"כ, המשטרה ושירות המדינה; החלשת גורמי הביקורת בחברה האזרחית; ושינוי חוקי הבחירות.

השבוע חזרה הקואליציה לדון בשינוי שיטת הבחירות: פסילת רשימות ערביות. בג"ץ לא יוכל לערער על החלטת ועדת הבחירות בכנסת - פסילת רשימות "תומכות טרור"

מאז בחירת טראמפ ופתיחת מושב הכנסת כל המרכיבים חזרו לשולחן הקואליציה.

ביום חמישי לוין כינס בצו בית המשפט את הוועדה למינוי נשיא לעליון - והוביל פיליבסטר של שלוש שעות כדי למנוע הצבעה. דרישת לוין: ביטול שיטת הסניוריטי, מינוי אלרון לנשיא ומינוי שני שופטים לעליון - מי שכתבו את הרפורמה המשפטית - בקשי וביטון. השניים לא עומדים בקריטריונים למינוי שופטים: הם אינם שופטים, בכירי פקולטות למשפטים או עורכי דין רבי מוניטין. למה? כי אנחנו נבחרי ציבור ואנחנו יכולים. אין יותר כללים.

השבוע חזרה הקואליציה לדון בשינוי שיטת הבחירות: פסילת רשימות ערביות. בג"ץ לא יוכל לערער על החלטת ועדת הבחירות בכנסת - שבה רוב לממשלה - פסילת רשימות "תומכות טרור" על בסיס אמירה בודדת. בבחירות 2019 התקין הליכוד מצלמות רק במגזר הערבי כדי לגרום לאי־הצבעת ערבים. הפעם הקואליציה משנה חוקי בחירות: הטלת דופי ברשימות ערביות כדי שהערבים יחרימו את הבחירות. למה? כי אנחנו נבחרי ציבור ואנחנו יכולים. אז מה אם ערביי ישראל אזרחים.

ואולם הגדיל עשות השר קרעי, תלמידו של הרב מאזוז, שאמר על שופטי בג"ץ שהם "בהמות" ועל הערבים ש"אסור להשאיר אותם חיים על פני האדמה". קרעי פקד אלפים מתלמידי ישיבת "כיסא הרחמים" לליכוד. השר מבקש לבטל את התאגיד, בטענה ש"אין שום צורך בשידור ציבורי בחדשות ובאקטואליה" וקורא לבטל את בג"ץ ולהחליפו בערכאה שיפוטית שתוגדר על ידי הכנסת, שבה שולטת הממשלה.

למה? "כי אנחנו נבחרי ציבור ונוכל לשנות את המשטר אם נרצה". משטר אשר סמכויותיו מרוכזות בידי הממשלה, ללא ביקורת שיפוטית וללא תקשורת חופשית, שבו רבע מהאזרחים לא מצביעים, אינו דמוקרטיה.

האומנם זה מה שנבחרי הליכוד ובוחריו רוצים?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו