"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האתגר של אלקין: שר המינהלות
רוב העקורים מהצפון רוצים לחזור, אך כדי שישובו צריך להעניק להם אופק ותקווה • הדרך לכך עוברת בתקציבים, בחינוך ובעיקר - באכפתיות, בהקשבה ובביצוע
ח"כ זאב אלקין (ארכיון) | צילום: אורן בן חקון

האתגר של אלקין: שר המינהלות

רוב העקורים מהצפון רוצים לחזור, אך כדי שישובו צריך להעניק להם אופק ותקווה • הדרך לכך עוברת בתקציבים, בחינוך ובעיקר - באכפתיות, בהקשבה ובביצוע

אורית דגני דיניסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

טרם יבשה הדיו על אישור הקיצוץ בתקציבי הצפון, וכבר התקבלה הודעה על ג'וב חדש - שר המינהלות. למרות הנאמר, השר אלקין הוכיח בתפקידים שבהם כיהן בעבר שהוא איש ביצוע, ולמינויו יש פוטנציאל להיות מהלך שיביא עימו עשייה.

חשוב שכל מהלך ייעשה בהובלת השלטון המקומי והחברה האזרחית, שבאין מדינה פעלו ללא לאות בשנה האחרונה ויודעים מה נחוץ וכיצד לפעול כדי לשקם, לבסס ולהצמיח מחדש את האזור.

האתגר החשוב ביותר הוא שיקומה של מערכת החינוך שמהווה את העוגן המשמעותי של המשפחות, בסיס להחלטות הורים לגבי מיקום מגוריהן. כל עוד לא יהיה ריכוז מאמץ במערכת החינוך ביישובי העימות, המשפחות שפונו לא יחזרו.

תקומת הגליל דורשת גם השקעה במגזר העסקי. חובת המדינה להניע מחדש את הכלכלה בצפון - את החקלאות, את התיירות, את העסקים הקטנים שרבים מהם קרסו ושלא כולם זכו לפיצויים. מעבר לכך, חשוב לתקצב וללוות את בעלי העסקים בהקמה מחדש.

ליותר מ-50% מתושבי הגליל אין ממ"ד, אך במקום שהמדינה תעודד ותממן הקמה של ממ"דים מצילי חיים, היא מתקצבת את הקמתם רק ביישובים המרוחקים קילומטר אחד מהגבול, ומשאירה רבים מתושבי הגליל בלתי מוגנים.

הובלת מהלך של מיגון בתים, או תקצוב החזר הוצאות של התמגנות עצמאית לפי מרחק, עשויים לסייע ליותר ויותר תושבים לחוש ביטחון בביתם ולאפשר למי שפונה לשוב בבטחה.

האתגר החשוב ביותר הוא שיקומה של מערכת החינוך שמהווה את העוגן המשמעותי של המשפחות, בסיס להחלטות הורים לגבי מיקום מגוריהן. כל עוד לא יהיה ריכוז מאמץ במערכת החינוך ביישובי העימות, המשפחות שפונו לא יחזרו.

כדי להחזיר את ההורים והילדים לגליל, יש להגדיר את מערכת החינוך כ"מפעל חיוני" וליישם את הצעדים הבאים:

* לתגמל ולתמרץ את צוותי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מעבר למקובל, כדי לדאוג להתמדה ולאיכות החינוך וההוראה.

* לעודד מעבר של מורים, עתודאים ואנשי חינוך לצפון באמצעות חבילות "רילוקיישן".

* לשים את הצפון בקדמת החדשנות ואיכות החינוך באמצעות תוכניות ייחודיות ברמה בינלאומית. ולא פחות חשוב מכך, לקדם מימון תוכניות להבטחת עתיד אקדמי לבוגרי בתי הספר שהפסידו קרוב לשנתיים למידה בשל המלחמה.

כל אלו ועוד נחוצים כדי שהגליל העליון ואזור קו העימות כולו יוכל להשתקם. המלחמה פירקה קהילות רבות בצפון, משפחות עזבו והחלו לבנות חיים חדשים. הרוב המוחלט של העוזבים רוצים לחזור, אך כדי שיחזרו צריך להעניק להם אופק ותקווה.

הדרך לכך עוברת בתקציבים, בחינוך ובעיקר - באכפתיות, בהקשבה ובביצוע.

אזור הצפון זקוק לתקווה ולמנועי צמיחה. למחויבות מלאה של המדינה, של המטה בהובלת אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום ושל הממשלה, בהובלתו של השר אלקין. עליהם לראות את החשיבות של אנשי הגליל ולהשקיע פה את המשאבים. להבטיח וגם לקיים. ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת הינה פעילת ציבור, תושבת שניר שבגליל העליון, מרצה במכללה האקדמית תל-חי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...