הלבנה החסרה בקיר הברזל

אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הבליטו שחסרה לנו אבן יסוד בחקיקה של מדינת ישראל. חסר "חוק יסוד: האויב".

בחקיקה קיימים חוקים המטפלים, למשל, בעונשים על סיוע לאויב או סיוע לאויב בשעת מלחמה, אבל אין הגדרה מיהו אותו אויב. חוק היסוד חייב לכסות שלושה תחומים:

הגדרת קטגוריות של אויבים. למשל:

• מדינות הנמצאות במצב מלחמה עם מדינת ישראל.

• ארגונים לא מדינתיים שמטרתם המוצהרת היא פגיעה באושיות המדינה עד כדי אחיזה בנשק לשם השגת מטרה כזו.

• יחידים שמבצעים פעולות המוגדרות להלן כפעולות איבה כנגד מדינת ישראל.

• הגדרת פעולות כפעולות איבה לצורך חוק זה. למשל:

• הפעלת נשק כלשהו כנגד אזרחי מדינת ישראל, כנגד מוסדותיה וכנגד סמלי השלטון שלה.

• הפעלת נשק כנגד חיילי צה"ל, פגיעה במתקנים של צה"ל וגניבת אמל"ח מצה"ל.

• מימון של פעולות איבה מכל סוג שהוא, מימון של אימונים לביצוע פעולות איבה, מימון של הצטיידות לצורך ביצוע פעולות איבה וכל פעילות למימוש העברת המימון הזה אל מטרותיו.

• הסתה מכל סוג שהוא כנגד מוסדות המדינה וכנגד היותה מדינת הלאום של העם היהודי ומקום מקלט ליהודים מפני פרעות בהם.

• חינוך דור צעיר למטרות של השמדת מדינת ישראל, פגיעה באזרחיה, בחייליה, פגיעה במתקניה ובסמלי השלטון שלה. כולל מימון של חינוך כזה.

הגדרת מעמד הגופים והאנשים המשתייכים לאחת או יותר מהקטגוריות הנ"ל. למשל:

• אין לאויב מכל קטגוריה שהיא זכות עמידה בפני בתי המשפט במדינה.

• מעמד היחידים שמשתייכים לאחת או יותר מהקטגוריות של אויב המבצעים פעולות איבה צריך להיקבע על ידי כמה הבחנות. למשל: רק חיילים סדירים בצבא של מדינה הנמצאת במצב מלחמה עם מדינת ישראל ואשר לא ביצעו פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות יהיו מוגנים על ידי האמור בתיקון הרביעי לאמנת ז'נבה המתייחסת אליהם. כל יחיד אחר שביצע פעולות איבה יהיה במעמד של לוחם בלתי חוקי על כל המשתמע מכך.

ברגע שחוק יסוד יגדיר את אלה, ניתן יהיה לטפל בבעיות החדשות, כי יובהר מעמדו של כל משתתף בניסיון לפגוע במדינה. ההצעה מפרידה בין הגדרת האויב בחקיקה, לבין החוקים המטפלים במעשיו.

דוגמה לבעיה שחוק כזה יסדר היא סוגיית הטיפול במחבלי הנוחבה. כיום יש ויכוח אם להחיל עליהם את החוק הפלילי, אם לדאוג לעובי המזרנים בחדריהם ואפילו אם אזרחי ישראל צריכים לממן להם הגנה משפטית.

עיגון סיווגם ייתר את הדיונים והפלפולים. כניסת המחוקק לתהליך חקיקה כזה, במושב החורף של הכנסת, יכין את התשתית המשפטית הנדרשת להתמודדות עם המציאות החדשה שנכפתה על מדינת ישראל.