"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סמוטריץ' מעדיף את "צבאות השם"?

לא כל סרוג בחזית הצביע למפלגת הציונות הדתית - אבל כולם בני המגזר שהמפלגה לקחה לייצוג תחת שמה היומרני־משהו, ולכולם היא חייבת כעת תשובה

,עודכן
0השמעה
סמוטריץ' ונתניהו, צילום: רויטרס

עוד רבות יסופר וידובר על חלקה שלהציונות הדתיתבמלחמה הזאת. נדמה שהתרכזו לכאן כמה כוחות מכיוונים שונים, שהביאו לנטילת חלק בלתי פרופורציונלי בשדה הקרב של המגזר. זה עוד רגיש, אז נמתין יחד עם שאר הדברים שמחכים לשש אחרי המלחמה. בינתיים נאמר את הברור מאליו: רבים ממי שנקראים "בני הציונות הדתית" נמצאים כעת בעזה או בלבנון. רבות מהנשים שעוטות כיסוי ראש או שנוטלות ארבעה מינים מתפעלות בית לבד כבר שנה, עם פרנסה שבאה והולכת, עם ילדים ברגרסיה מתמדת ובקיום בודד, שלעיתים נראה בלתי אפשרי.

יש מי שבילו את כל החגים מחוץ לבית, יש מי שלא הגיעו ללידות של ילדיהם, יש מי שדחו שוב את טיפולי הפוריות, ויש את השאר שלא קיבלו קידום בעבודה, שהפסידו שנת לימודים או שסתם דחו את כל חייהם בשנה אחת לפחות. לא כל סרוג בחזית הצביע למפלגת הציונות הדתית - אבל כולם בני המגזר שהמפלגה לקחה לייצוג תחת שמה היומרני־משהו, ולכולם היא חייבת כעת תשובה.

אין כיום חקיקה ייעודית המסדירה פטורים לציבור החרדי, ולכן החוק הישראלי חל על כולם. אם לא יחוקק החוק בעל השם האירוני "חוק הגיוס" - לא תהיה דרך להעביר תקציבים לציבור החרדי. החוק שמונח על השולחן, ושבנוצותיו הזעירות מבקשים להתכסות יותר מדי פוליטיקאים, מציב יעד גיוס של כ־3,000 חרדים, שיעלה בהדרגה ל־50% מבני מחזור גיוס בתוך עשר שנים. אפילו הסיעות החרדיות מצהירות כי החוק לא יביא לגיוס, וכי אין זו מטרתו. החוק יאפשר להגדיר 3,000 חרדים בלבד כחייבי גיוס, ואת השאר - 57 אלף במספר - כפטורים שזכאים להטבות.

אפשר וצריך לדון בהתנהלות (לא) נכונה של אכ"א, בטיפשות של מערכת ובאי־גיוס של בחורים רבים שמסוגלים וכשירים לשרת במילואים כבר מחר - אבל זה מערכתי, ולא מדיני. ומהמפלגה שלנו אנחנו דורשים שינויים מדיניים. מהמפלגה שמתיימרת לייצג את המגזר שכורע תחת הנטל, אנחנו דורשים ייצוג אמיתי. לא איחולי שנה טובה ברשתות, לא ביקורים בסוכות אבלים ואפילו לא תקצוב ישיבות הסדר. תפקידם הציבורי והמוסרי דורש מהם לעמוד מעל במת הכנסת, ולצעוק: "הַאַֽחֵיכֶם יָבֹאוּ֙לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹֽה?"

מי שמאמינים בתורת חיים - שיפסיקו להוזיל את תורתם של בני ישיבות ההסדר והמכינות, שמניחים אותה על הסטנדר בישיבה או בתא הנהג בטנק, ולייקר לעומתה את תורת החרדים. ומאיתנו נדרש להפסיק לבלוע את הבגידות החוזרות ונשנות ואת הישיבה על הגדר של נציגי הציונות הדתית. את הניסיונות לצאת טובים מכאן ומכאן. אין גם צורך לקנות את הטיעון בדבר הפלת הממשלה, כי סביר להניח שלחרדים לא תהיינה הצעות טובות יותר בזמן הקרוב.

מה כן?

כרגע אין מניעה להמשיך במצב הקיים בלי חוק. עבור החרדים זו כמובן בעיה, כי זה נותן לאנשים הפרטיים תמריצים כלכליים להתגייס. גם עם צווים נוספים איש לא ישלח גדודי מצ"ח לישיבות חברון או פוניבז', אבל השליטה תילקח ממובילי הציבור החרדי.

מהמפלגה שלנו אנחנו דורשים שינויים מדיניים. מהמפלגה שמתיימרת לייצג את המגזר שכורע תחת הנטל, אנחנו דורשים ייצוג אמיתי. לא איחולי שנה טובה ברשתות, לא ביקורים בסוכות אבלים ואפילו לא תקצוב ישיבות הסדר

נוסף על כך, על שר האוצר של מדינת ישראל, הרי הוא ראש מפלגת הציונות הדתית, להסתכל למשרתי המילואים בעיניים ולומר להם שחוק ההסדרים לא יעבור בלשונו הנוכחית. הרי לא ייתכן לשחוק את מעמד המילואימניקים עד לקצה מבלי להכניס ולו שינוי אחד שיסדיר את מעמדם בחוק. אי אפשר להעמיס עוד על החמור ולצפות שימשיך לסחוב - בוודאי אם אתה לא מבין שאתה הוא אותו חמור אומלל.

אני רוצה להאמין שלו ימשיכו מי שקוראים לעצמם "נציגי הציונות הדתית" בדרכם זו - לא יהיו להם עוד מצביעים מקרב הציבור שלקח על עצמו להיות כמה שיותר גלגלים שמניעים את נגמ"ש המלחמה. בזאת ניבחן. בזאת תיבחנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מוריה מיכאלי

הכותבת היא מנהלת תוכן ואסטרטגיה בארגון "הצופות"

כדאילהכיר