ליברליזם־על־תנאי

לקראת סוף פברואר 1945 הכניעו בעלות הברית את הצבא היפני שישב בפיליפינים. קצין צעיר בשם הירו אונודה הצליח לברוח ולהסתתר בהרים יחד עם חפ"שים נוספים.

שילוב של הוראות מפורשות לא להיכנע בשום תנאי ואמונה מסורתית בשלטון הקיסרות, הובילו לכך שאונודה וחייליו האמינו בלב שלם שכל הדיווחים על אודות כניעת היפנים והגרמנים הם זיוף מתוחכם במיוחד, ונותרו להתחבא בהרים וביערות.

עדיין קשה למצוא מנהיג בוגר המחנה שלהם שיסביר להם שהם נלחמים במלחמה שהוכרעה מזמן, וישחרר אותם מהשקר הגלוי שהם בוחרים לחיות. נקווה שהוא ייצא, כי בלעדיו, כמו אותו בוק יפני, הם ימשיכו לחיות בחשיכה גם בעשורים הבאים

בשבוע שעבר פסק בג"ץ, ברוב טובו ואצילותו האלוקית, החלטה מרעישה:מותר ליהודים להתפלל על פי אמונתם היהודית במרחב ציבוריבעיר יהודית, במרכז מדינת היהודים היחידה בעולם. אמנם לא בכיכר המקורית, אבל בכל זאת. נדלג במחילה על מילות השבח שבוודאי מגיעות למלאכי השרת שכיבדו אותנו, דלת העם, ושפסקו בצורה כה אמיצה ופורצת דרך. נדלג ברשותכם גם על מפגן האהבליות הצפוי והצבוע מצד פעילי השמאל הקבועים והמעייפים שמצאו עצמם משבחים את מלאכי בג"ץ על ה"פתרון המבריק והרגיש" כשבדיוק לפני שנה היללו את אותם שרפי קודש שפסקו ההפך. חבל על האנרגיות.

נציין דווקא את פלג הנטורי קרתא של הציבור החרדי־תל־אביבי שמיהר להכריז ברשתות ובשאר פורומים שבג"ץ־לא־בג"ץ, הם לא יתנו לאירוע דתי בהפרדה להתקיים. שהם יפוצצו אותו - בצורה חוקית כמובן, כי בכל זאת, האלוהות התערבה - אבל ראש יהודי ושאר יהודים לא יבצעו את זממם הפגאני ברחובות עיר האור והחופש שבה הם שוכרים דירה במחיר מופקע במו ידיהם בעזרת אבא ואמא.

הרי אותו פלג קיצוני ואלים יודע וזוכר שהוא היה גדול יותר בימי הבולשביזם שלהם ביום כיפור 23', והוא מבין היטב אף יותר שאחרי 7 באוקטובר כוח האדם שלו הצטמק כמו רייטינג בערוץ 13.

אז,חולדאיהיה רק אחד מהפנים הרבות של אותה תנועה שוחרת חופש־על־תנאי, כעת הוא נותר כמעט לבדו לצד מטורללי רשת עם רמת בקיאות היסטורית נמוכה.

אותו פלג עדיין מנסה להיאחז באמונה שלפיה הוא לוחם אור שמייצג רוב מדוכא; שכל המציאות ההזויה הזו של "דמוקרטיה" וכבוד למסורת" שניתכת בפניו מכל עבר, היא למעשה מיסוך מתוחכם במיוחד של האויב האכזר, שרק ממתין לגנוב ולהמיר את ילדיהם.

הירו אונודה הסגיר עצמו בסופו של דבר. כל חייליו התפזרו הרבה קודם. זה קרה אחרי לא פחות מ־29 שנים שבהן ניתק עצמו מהציוויליזציה מבחירה. הוא אמנם עשה זאת רק לאחר שממשלת יפן הצליחה (לבקשתו) לאתר את מי שכיהן כמפקדו הישיר, כדי שיאשר לו רשמית שיפן נכנעה ושיניח את נשקו (כן, הוא היה עדיין חמוש ונשקו מוכן לירי). אפילו קשיש יפני במדים מתפוררים נכנע למציאות. הוא האמין שהציבור בעולם רואה בו מעין אציל, אבל למעשה אונודה בחר להיות אידיוט בחשיכה למשך 29 שנים, כבול למלחמות עבר של אימפריות שהיו ונגוזו.

אם נחזור לפלג הקיצוני שלנו, נכון להיום עדיין קשה למצוא מנהיג בוגר המחנה שלהם שיסביר להם שהם נלחמים במלחמה שהוכרעה מזמן, וישחרר אותם מהשקר הגלוי שהם בוחרים לחיות. נקווה שהוא ייצא, כי בלעדיו, כמו אותו בוק יפני, הם ימשיכו לחיות בחשיכה גם בעשורים הבאים.