"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי שומר על מחבלי הנוחבה

ישראל מתחמקת מחקיקה מיוחדת שתטפל במחבלי הנוחבה, הגם שמערכת המשפט ממשיכה להגן על האסירים לפי כללי המשפט הבינלאומי ובכפוף לאמנת ז'נבה

, עודכן
0השמעה
"פריצה לתא שבו שהו מחבלי נוחבה שלקחו חלק ב־7 באוקטובר" (ארכיון), צילום: אורן כהן

בתחילת השבוע שירות בתי הסוהר תיעד כניסה של כוחותיו לתאים של אסירים ביטחוניים פלשתינים. ההצדקה לכניסתם של כוחות מיוחדים שמצוידים בנשקים, באלות, בכלבים ובמצלמות, היא מניעת התקוממות או התארגנות של אסירי הנוחבה, שנמצאים במעצר מאז 7 באוקטובר 2023.

נראה כי יש מי שמנסים לשדר לציבור הישראלי, באמצעות בימוי כושל של סרטונים המיועדים בעיקר לרשתות החברתיות, שהנה - שירות בתי הסוהר, הזרוע הארוכה של המשרד לביטחון לאומי, אוכף ומתעלל ואף משפיל את האסירים, כי כך "משילות" צריכה להיראות.

פעמים רבות צפיתי בסרטונים, ולא הבנתי מהי מטרתם ואיזה מסר הקצונה הבכירה של הארגון מנסה להעביר בהם, במיוחד כשמהותה של פעילות הארגון היא בתוך כותלי בית הכלא. הרי זוהי עבודתו של שב"ס. חשבתי לעצמי שאולי שב"ס מתחרה במשטרה במעצרים הרואיים לצורכי יחסי ציבור, יותר מאשר לצורכי אכיפת חוק.

הסוהרים בסרטונים, שהפכו לשחקנים לכל דבר ועניין, מחייכים למצלמות כשהם נכנסים לתאי המעצר כדי לבצע חיפוש. תחילה הם זורקים את האסירים על הרצפה וכופתים אותם באזיקונים - לצורכי השפלה, ולא הגנה - ואז מושכים אותם מהתאים תוך כדי דיבורים בערבית. כל התיעוד מתחיל ומסתיים בכניסה לתאים וביציאה מהם, ללא הצגת כל הוכחה לחומרים או לאמצעים שאסורים בהחזקה בתאי המאסר.

אולי התיעוד מנסה לשדר לציבור הישראלי כוחניות כלפי מחבלי הנוחבה, כדי לשכנע את הציבור שיש מי שעושה את העבודה. כך אולי הציבור ישכח את כשליו הגדולים של הארגון לאורך השנים האחרונות. ולא, אני לא מדבר רק על פרשת כלא גלבוע ובריחתם של ששת האסירים ממנו.

אמנת ז'נבה, שעליה חתומה ישראל, מגדירה את העצורים "שבויי מלחמה", וכל מדינה שחתמה על האמנה מחויבת לתת להם טיפול רפואי נאות ולא להתעלל בהם. כמו כן, ישראל מחויבת לספק תנאי מעצר בסטנדרט בינלאומי, ואין לה סמכות לשפוט אותם כשבויי מלחמה. זה אולי מה שמסביר את הקושי במערכת המשפט בישראל לנקוט צעדים משפטיים נגד אותם אסירים, לא בבתי משפט אזרחיים וגם לא בבתי משפט צבאיים.

פעמים רבות צפיתי בסרטונים, ולא הבנתי מהי מטרתם ואיזה מסר הקצונה הבכירה של הארגון מנסה להעביר בהם, במיוחד כשמהותה של פעילות הארגון היא בתוך כותלי בית הכלא. הרי זוהי עבודתו של שב"ס

ישראל לא חוקקה חוק מיוחד שמחליט כיצד יש לנהוג במחבלי הנוחבה, ומערכת המשפט לא מתירה כיום כל התנהגות שלא מגינה עליהם על פי כללי המשפט הבינלאומי ואמנת ז'נבה - מה שללא ספק עתיד לסייע לתביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי.

ישראל נמצאת באתגר גדול מאוד, שעדיין לא נפתח לדיון משפטי. יש נבחרי ציבור שקוראים לחוקק חוק הוצאה להורג של מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר - אך עושים זאת לשם ההון הפוליטי ובאופן פופוליסטי. הם לא באמת פועלים בנידון, וגם לא מסבירים לציבור שסעיף ההוצאה להורג אכן נמצא בחוק הישראלי - אך המדינה מסרבת לפעול לפיו מסיבות רבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר