"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא על הטקטיקה לבדה

אין בהרחבת התקיפה האווירית ובהישגים המרשימים עד כה פגיעה אסטרטגית משמעותית בחיזבאללה, כזאת שתשיג את מטרת המלחמה החדשה: החזרת התושבים

,עודכן
0השמעה
תקיפת צה"ל בדרום לבנון, צילום: רויטרס

כמעט שבוע אחרי, חיזבאללה עודנומלקק את פצעיו לאחר המתקפה על תשתית התקשורתשל הארגון בשבוע שעבר, שכתוצאה ממנה נפגעו אלפים מפעיליו. חרף מטחי הרקטות שכבר שוגרו לעבר הצפון מאז, ניתן לשער שאלו רק סנוניות תגובה ראשונות, וכי בד בבד עם ניסיונות התארגנות מחדש הארגון יחתור להצגת הישג חסר תקדים, כזה שישקם את תדמיתו כ"מגן לבנון" ויוכיח כי כוחו במותניו.

סופרלטיבים רבים כבר הורעפו על היכולות המודיעיניות והטכנולוגיות שבאו לידי ביטוי ב"מתקפת הביפרים", וגם על התכנון המתוחכם המגולם בפיצול המתקפה לשני גלים, שבה הגל השני תוזמן למועדי ההלוויות של הרוגי הגל הראשון ובכך הועצם הנזק. עם תוצאות הפעולה ניתן למנות פגיעה בסד"כ, שיבוש יכולות הפיקוד והשליטה של הארגון והפגיעה המורלית העמוקה בקרב פעיליו. אולם חרף הישגים מרשימים אלה, וכן הרחבת התקיפות האוויריות, בל נתבלבל: אין בהם כדי להיתרגם לכדי פגיעה אסטרטגית משמעותית בחיזבאללה, כזאת שתשיג את מטרת המלחמה החדשה שנקבעה על ידי הקבינט אך לפני כמה ימים - השבת תושבי הצפון לבתיהם.

המלחמה בעזה הוכיחה כי מיטוט ארגון טרור אינו מטרה בת השגה. ועדיין - אף שברור כי גם מלחמה קרקעית לא תכניע את חיזבאללה בנוקאאוט, יש לנצל את שעת הכושר שנוצרה כדי לגבות ממנו מחיר כבד ולהרחיקו מהגבול ככל הניתן

על רקע מסמוס מטרות המלחמה בעזה, וכדי שמטרת המלחמה בצפון לא תיוותר אף היא בגדר רטוריקה פופוליסטית חלולה, יש לרתום את הפעולה הטקטית המוצלחת בשבוע שעבר להשגת התכלית האסטרטגית. לאחר כמעט שנה ארוכה של ספיגה בצפון, שבמהלכה ננקטו כל האמצעים להימנע מהרחבת המלחמה מול חיזבאללה, נראה שבשלה בקרב מקבלי ההחלטות ההבנה כי אין מנוס מכך. בחינת סקרי דעת קהל מלמדת שהציבור מפגין בעקביות נכונות גבוהה לשלם את המחיר הנדרש כדי להביא לשינוי המציאות הביטחונית בצפון. וברי לכל שהמחיר יהיה כבד, כבד מאוד.

אמנם תנאי הפתיחה רחוקים מלהיות מיטביים עבור ישראל לנוכח שחיקת כוחותיה במלחמה הממושכת בעזה, אולם למול כך ספק אם תנאי הפתיחה של חיזבאללה יהיו בעתיד הקרוב גרועים יותר מעכשיו. יש גם לזכור כיהחורף מידפק בשער, מה שיכביד מהותית על תנועת הכוחות. נראה שסוגיית הלגיטימציה האמריקנית מהווה כעת את החסם המרכזי, אולם ייתכן שגם על כך יהיה ניתן להתגבר בהתקיים שני התנאים הבאים: א. הימנעות מפיטורי גלנט - מעבר לבעייתיות הגדולה הטמונה בהחלפת שר הביטחון ערב הרחבת המלחמה, האמריקנים רואים בגלנט גורם מאזן בדרג המדיני, ופיטוריו יעצימו את המתיחות בין ממשל ביידן לישראל בעת קריטית זו; ב. הצגת תוכנית לכניסה קרקעית לדרום לבנון, שתהא מתוחמת בזמן ובמרחב.

המלחמה בעזה הוכיחה כי מיטוט ארגון טרור אינו מטרה בת השגה. ועדיין - אף שברור כי גם מלחמה קרקעית לא תכניע את חיזבאללה בנוקאאוט, יש לנצל את שעת הכושר שנוצרה כדי לגבות ממנו מחיר כבד ולהרחיקו מהגבול ככל הניתן. במאזן העלות־תועלת, היתרונות הגלומיםבהרחבת המלחמהכעת עולים על החסרונות: העצמת ההישגים הצבאיים, בד בבד עם צמצום מספר הנפגעים לכוחותינו, לנוכח מצבו של חיזבאללה. הימנעות מכך תהיה בגדר החמצה טרגית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר