"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האמנם זויפו סקרי חמאס ברצועה?

האם גם ביהודה ושומרון מזייפים סקרים, או שהפלשתינים באמת רואים בחמאס את הארגון היחיד שהצליח לאתגר ביטחונית את ישראל, ולהכות בבטן הרכה שלה?

0השמעה
יחיא סינוואר במנהרה , דובר צה"ל
יחיא סינוואר במנהרה, צילום: דובר צה"ל

סקרי דעת הקהל של פרופ' חליל שקאקי עלו השבוע לכותרות בשל טענה, שלפיה חמאס זייף תוצאות סקרים ברצועת עזה במארס 2024, כדי ליצור מצג שווא של תמיכה בו לאחר טבח 7 באוקטובר.

שקאקי, שנחשב לסוקר מוביל של החברה הפלשתינית, עומד בראש המרכז הפלשתיני למחקרי מדיניות וסקרים PCPSR, היושב ברמאללה ומבצע סקרים מאז ספטמבר 1993. הטענה היא שחמאס ביצע הטעיה בנתונים, למשל בשאלה "האם ההחלטה לתקוף את ישראל ב־7 באוקטובר היתה נכונה?". בעוד הסקר הראה ש־71% מול 23% סברו שההחלטה היתה נכונה, מסמכי חמאס טוענים שתוצאות האמת היו 64% מול 31% שסברו שההחלטה היתה שגויה. שאלה נוספת שלגביה נטען זיוף היתה "למי תצביע בבחירות לנשיאות הרשות הפלשתינית?": הסקר הראה שמועמד חמאס איסמעיל הנייה קיבל 48%, לעומת 22% לאבו מאזן מועמד פת"ח, ו־23% השיבו שלא ישתתפו בבחירות. מסמכי חמאס טוענים שתוצאות האמת היו 21% להנייה, 26% לאבו מאזן ו־52% שאמרו כי לא ישתתפו בבחירות.

על השאלה "מהי הדרך המועדפת להגשמת היעדים הלאומיים הפלשתיניים?", הסקר ברצועת עזה הראה ש־39% תומכים במאבק מזוין, במחאה עממית תומכים 27%, ובמשא ומתן - 23%; מסמכי חמאס טוענים שהתוצאות היו 28% למאבק מזוין, 21% למחאה עממית ו־50% למשא ומתן.

אף ששקאקי עצמו טוען שלא סביר שהסקרים זויפו, נראה שקשה מאוד לדעת אם חמאס ביצע זאת בכל זאת, כחלק ממבצע שלו לחיזוק מעמדו בחברה הפלשתינית ובדעת הקהל העולמית. יש להביא בחשבון שני דברים כאשר בוחנים את הטענות לזיופים: ראשית, הסקרים מראים שהפלשתינים בגדה המערבית תומכים במתקפת 7 באוקטובר, בחמאס ובמאבק המזוין אפילו יותר ממה שתומכים בהם ערביי עזה. כך, למשל, סקר ממארס 2024 הראה ש־71% מהפלשתינים בגדה סבורים כי ההחלטה לצאת למתקפת 7 באוקטובר היתה נכונה, ובסקר יוני 2024 הנתון עלה ל־73%. כאמור, ברצועת עזה הנתון ה"שקרי" עמד על 71% בסקר מארס 24' (לעומת 31% לפי מסמכי חמאס), שאף ירד ל־57% בסקר יוני השנה. כמו כן, בשאלת הבחירות לנשיאות על פי סקר יוני 24' קיבל הנייה 38%, לעומת 21% לאבו מאזן ברצועת עזה, ובגדה הפער אף גדול יותר לטובת הנייה, שקיבל 46% לעומת 5% בלבד לאבו מאזן. גם בשאלת הדרך המועדפת למימוש היעדים הלאומיים הפלשתיניים מראה סקר מארס שברצועת עזה, על פי הנתונים ה"שקריים", מקבל המאבק המזוין 39% תמיכה (בנתוני חמאס 28%), ובגדה המערבית הנתון עולה ל־51%.

כך, נשאלת השאלה אם גם בגדה המערבית מצליח חמאס לזייף את הסקרים, או שבאמת מדובר בתמיכה עממית רחבה בחמאס, שבעיני הפלשתינים הוא הארגון היחיד שהצליח להוות אתגר ביטחוני לישראל ולהכות בבטן הרכה שלה, בעוד הרשות הפלשתינית ופת"ח נכשלו במשימה.

גם בשאלת הדרך המועדפת למימוש היעדים הלאומיים הפלשתיניים מראה סקר מארס שברצועת עזה, על פי הנתונים ה"שקריים", מקבל המאבק המזוין 39% תמיכה (בנתוני חמאס 28%), ובגדה המערבית הנתון עולה ל־51%

שנית, כיצד ניתן להסביר את שאגות השמחה והצהלה ברצועת עזה בפרט, ובציבור הפלשתיני בכלל, לאחר מתקפת הטרור הברברית של 7 באוקטובר, כאשר רבים מקרב הפלשתינים דימו לחשוב שמדינת ישראל עומדת להיעלם?

האם חמאס לא רוצה שנדע שהחברה הפלשתינית שוחרת שלום וכל מטרתה היא דו־קיום עם מדינת ישראל ואזרחיה, ולא מדובר בחברה ברברית שמקדשת רצח יהודים? נראה שהמציאות במאה השנים האחרונות היא ההוכחה הניצחת לשאלה "מה הפלשתינים חושבים". המשמעות של המתונים ה"נכונים" לכאורה היא שרוב הציבור העזתי מתנגד לחמאס וסבור לא רק שההחלטה לצאת למתקפת 7 באוקטובר היתה טעות, אלא שברובו הוא סבור שדרך המשא ומתן המדיני עם ישראל היא הדרך המועדפת להגשמת היעדים הלאומיים הפלשתיניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר אורי ורטמן

ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום ווילס בבריטניה. מחבר הספר "התרסקות: מפלגת העבודה 2024-1992".

כדאי להכיר