אהוד, די!

אהוד ברק, האיש שהיה ראש אמ"ן, רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה, שוב מנסה להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל. אך הגיע הזמן שיפנים כי תרומתו לשיח הציבורי הפכה למזיקה יותר מאשר מועילה.

בנאומו במוצאי השבת האחרונה בתל אביב, ברק קרא למרי אזרחיולשביתה כללית עד להפלת הממשלה. זוהי קריאה מסוכנת, שמעידה על זלזול בתהליכים דמוקרטיים ובבחירתם של מיליוני אזרחים. התנהלות זו מעלה שאלות קשות לגבי יחסו של ברק לדמוקרטיה ולחשיבותן של תוצאות בחירות לגיטימיות.

ברק, שבעברו היה איש צבא מוערך ומנהיג פוליטי, מייצג כיום גישה המאיימת על יציבות המדינה. במקום לכבד את כללי המשחק הדמוקרטי, הוא בוחר בדרך של הסתה והקצנה. ניסיונותיו להפיל ממשלה נבחרת בדרכים לא קונבנציונליות, במקום להשתמש בכלים הדמוקרטיים הקיימים - כמו הצעת אי־אמון או ניסיון ליצור קואליציה חלופית בכנסת - מעידים על חוסר הכבוד שלו כלפי מוסדות המדינה. גישה זו עלולה להגביר את המתח החברתי ולסכן את היציבות במדינה, במיוחד בתקופה רגישה זו.

ההיסטוריה הפוליטית של ברק רצופה כישלונות והחלטות שגויות. הנסיגה החד־צדדית מלבנון, שהובילה להתחזקות חיזבאללה, והמשא ומתן הכושל עם הפלשתינים בקמפ דייוויד, שהוביללאינתיפאדה השנייה, הם רק שתי דוגמאות בולטות. תקופת כהונתו כראש ממשלה היתה קצרה ורצופה במשברים, והוא לא הצליח להביא לשינויים המשמעותיים שהבטיח. למרות זאת, ברק ממשיך לראות את עצמו כמי שיכול להציל את המדינה, תוך התעלמות מוחלטת מהנזקים שגרם להם בעבר.

ברק מתקשה להתמודד עם ביקורת ועם דעות מנוגדות, והוא נוטה להרים את קולו ולאבד את קור רוחו כשהוא נתקל בהתנגדות. התנהגות זו אינה ראויה למנהיג ציבור, ומעידה על כך שתמה דרכו הפוליטית. בגילו המתקדם, במקום להמשיך לנסות להשפיע על המערכת הפוליטית - ראוי שברק יפנה את מקומו לדור חדש של מנהיגים, ויתרום מניסיונו בדרכים בונות יותר.

במקום לכבד את כללי המשחק הדמוקרטי, הוא בוחר בדרך של הסתה והקצנה. ניסיונותיו להפיל ממשלה נבחרת בדרכים לא קונבנציונליות, במקום להשתמש בכלים הדמוקרטיים הקיימים - כמו הצעת אי־אמון או ניסיון ליצור קואליציה חלופית בכנסת - מעידים על חוסר הכבוד שלו כלפי מוסדות המדינה

יתרה מזאת, התנהלותו של ברק בשנים האחרונות מעידה על ניתוק מהמציאות הפוליטית והחברתית בישראל. הוא ממשיך לדבוק בתפיסות עולם שאבד עליהן הכלח, ומסרב להכיר בשינויים שחלו בחברה הישראלית. במקום לתרום לשיח ציבורי בונה ומאחד, ברק בוחר להתבצר בעמדותיו ולהעמיק את הקרעים בחברה. גישתו הפטרונית והמתנשאת כלפי ציבורים שלמים בישראל מרחיקה אותו עוד יותר מהעם שהוא מתיימר לייצג. הגיע הזמן שברק יכיר בכך שתפקידו בהנהגת המדינה הסתיים, ושיפנה את מקומו לקולות חדשים ורעננים שיוכלו לגשר על הפערים ולהוביל את ישראל לעתיד טוב יותר.

הגיע הזמן שאהוד ברק יכיר במגבלותיו ויפרוש סוף־סוף מהחיים הציבוריים. קריאותיו למרי אזרחי ולהפלת הממשלה בדרכים לא דמוקרטיות מסכנות את היציבות החברתית והפוליטית במדינת ישראל. במקום להמשיך לנסות להשפיע בדרכים הרסניות, עליו לפנות את הבמה למנהיגים חדשים שיוכלו להוביל את המדינה בדרכים בונות ומאחדות יותר.