להפסיק לשחק את המשחק של חיזבאללה

כאשר חיזבאללה מיירט כלי טיס לא מאויש של חיל האוויר, אנו תוקפים בעומק לבנון • מדוע שלא נגיב כך בכל פעם שחיזבאללה פוגע ביישובים ובאזרחים בגבול הצפון?

מטוסי קרב של חיל האוויר תוקפים מטרות טרור של חיזבאללה, צילום: דובר צה"ל

האש בצפון אינה חדלה לרגע, עזה וקטלנית מתמיד, ולמולה מסתפקת ההנהגה המדינית והצבאית שלנו בהצהרות רהב ובאיומי סרק שאליהם איש כבר אינו מתייחס ברצינות - לא אצלנו וגם לא בלבנון. אחרי הכל, כמה פעמים אפשר להכריז כי פקעה סבלנותנו או לאיים כי נחזיר את לבנון אל תקופת האבן?

בשעה שישראל מסתפקת בהצהרות ריקות מתוכן ופעולותיה מדודות וזהירות ובאות תמיד כתגובה למתקפות של האויב, הרי שחיזבאללה אינו קופא על השמרים. אחרי שבעה חודשי לחימה שבמהלכם איבד מאות הרוגים ופצועים, שבעבורו אינם מעלים או מורידים, הוא איתר נקודת תורפה במערך ההגנה הצה"לי - הקושי להתמודד עם כטב"מים, ובחוליה חלשה זו בשרשרת הוא מכה בכל כוחו ותוקף יעדים בשטח ישראל. לצד זאת הגביר הארגון את היקף ואת עוצמת האש שהוא ממטיר עלינו, ואף הרחיב את טווח הפגיעה של הטילים והכטב"מים שלו.

החולשה שמקרינה ההנהגה הישראלית מעודדת אותו להמשיך בשלו.

עם זאת, מנהיגי חיזבאללה שבים ומסבירים כי הם אינם מעוניינים במלחמה כוללת, כאילו מה שקורה בגבול הצפון, לכל הפחות עבור תושבי הצפון ועבור החיילים המוצבים לאורך הגבול, אינו מלחמה... אחרי הכל, חיזבאללה השיג את שלו ואינו זקוק להסלמה שעלולה לשלול ממנו את הישגיו. הוא משווק עצמו כמגן עזה, כמי שהצליח לגרש עשרות אלפי ישראלים מבתיהם, ולבסוף - כמי שתוקף בלא הרף יעדים ישראליים לאורך קו הגבול.

ההנהגה הישראלית, כך ניתן להתרשם, אחוזת פחד מפני חיזבאללה, ובפחד שלה היא מדביקה את הציבור כולו. זהו פחד משתק המונע כל יכולת לחשוב בהיגיון ובשיקול דעת, וגם מחוץ לקופסה, בכל האמור בשאלה כיצד ראוי להתמודד עם חיזבאללה ולהביא את המלחמה שהוא מנהל מולנו בגבול הצפון לנקודת סיום.

למרבה המזל, לא רק אנו אחוזי אימה מפני חיזבאללה, אלא גם הוא מפחד מאיתנו. אמת, ההרתעה הישראלית הולכת ונשחקת נוכח אוזלת היד שמפגינה ממשלת ישראל בגבול הצפון, כמו גם בעזה, אבל חיזבאללה עדיין חושש כי במקרה שתיכפה עלינו מלחמה בצפון הרי שנשיב מלחמה שערה, והוא גם יודע היטב מה שהציבור אצלנו מסרב להבין - כי במקרה של מלחמה כוללת הוא עלול אמנם לפגוע פגיעות כואבות בעומק ישראל, אבל כוחו לא יעמוד לו מול ישראל מלוכדת, מגויסת ונחושה, וזו תכה בלבנון כפי שהיכתה בעזה.

ישראל בחרה בשבועות הראשונים של המלחמה למקד עצמה בגבול הדרום ולהיכנס למגננה מול חיזבאללה. אלא שמה שהיה אפשרי ורצוי בראשית המלחמה הופך בהדרגה לבלתי נסבל. מציאות זו של מלחמת התשה בצפון גובה מאיתנו מחירים הולכים וגדלים וגם מכרסמת במה שנותר מיכולת ההרתעה שלנו.

מכאן שהמשך הישיבה בחיבוק ידיים וההיצמדות למדיניות של הכלה ותגובה מדודה מיצו את עצמם. את מלחמת ההתשה שכפה עלינו חיזבאללה חייבים להפסיק, ומה שחשוב להדגיש הוא שאין פירוש הדבר בהכרח מלחמה כוללת.

ישראל לא מנצלת את יתרונה המבצעי והמודיעיני על פני חיזבאללה וגם לא את הפחד של ארגון זה מפניה של מלחמה.

המשך הישיבה בחיבוק ידיים וההיצמדות למדיניות של הכלה ותגובה מדודה מיצו את עצמם. את מלחמת ההתשה שכפה עלינו חיזבאללה חייבים להפסיק, ומה שחשוב להדגיש הוא שאין פירוש הדבר בהכרח מלחמה כוללת

מה שצריך לעשות, אפוא, זה להתחיל להגיב בעוצמה ובתקיפות - ולא, אין צורך להתחיל בחיסולו של נסראללה או בשיטוח רובע אל־דאחייה, מעוזו של הארגון בדרום ביירות. אפשר לנקוט קודם לכן שורה של תגובות שתשרטטנה לארגון קווים אדומים ברורים בלא שתדרדרנה את האזור למלחמה. הנה, למשל, כאשר חיזבאללה מיירט כלי טיס לא מאויש של חיל האוויר אנחנו תוקפים בתגובה בעומק לבנון. מדוע שלא נגיב כך בכל פעם שחיזבאללה פוגע ביישובים ובאזרחים בגבול הצפון?

אחרי הכל, מי שאינו מעז ויוזם וגם מסתכן, סופו שימצא עצמו נגרר בעל־כורחו ובמועד שאינו נוח לו לעימות כולל עם חיזבאללה, בדיוק כפי שקרה לנו עם חמאס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר