איך לשבור את הקיטוב

מאבקים בין קבוצות על עיצוב דמותה של ישראל וכללי המשחק הנהוגים בה הם מאפיין מרכזי שהוביל סוציולוגים להגדיר את החברה הישראלית כ"חברת מאבק". המאבקים סובבים סביב עמדות כוח והשפעה בתחומי החברה, הכלכלה, הביטחון ועוד. הם אינם דועכים, אלא הופכים ממאבק אידיאולוגי במקורו למאבק המתנהל כמשחק סכום אפס.

השגת השפעה, עמדת כוח או משאב של קבוצה אחת משמעותו דחיקת הקבוצה האחרת. תהליך זה מתעצם בשל חוסר היציבות הפוליטית שהוביל לבחירות חמישיות בפחות מארבע שנים, וכעת גם בחסות המלחמה.

השיח שאפיין את מערכת הבחירות החמישית העמיק את הפילוג. נושאי ביטחון, חברה וכלכלה הפכו בחסות הרשתות החברתיות לסוגיות המשסות את הקבוצות זו בזו. היה זה שיח של סיסמאות שנוהל באופן לעומתי ושטחי. במרכזו ניצבה מערכת המשפט, שהפכה לגורם מגייס ומלהיט יצרים אשר שירת את הפילוג בין הקבוצות. ההצבה עלתה בקנה אחד עם פוליטיקת הזהויות ששיח פוליטי-מפלגתי זה ניסה ללבות מלכתחילה.

הציר המרכזי של השיח הפוליטי-מפלגתי היה שלילת האחר, שלילת הקבוצה החברתית-פוליטית שאינה חולקת עם זו שלצידה מערכת ערכים משותפת, השקפה אידיאולוגית או סגנון חיים.

אזרחים רבים חשו אז כי השיח הפוליטי-מפלגתי המקוטב מאיים על חוסנה של החברה ועל יכולתה לשמר רציפות תפקודית נוכח אתגרים שנכונו לה מבית ומחוץ. מצב זה השתקף בסקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי: 67% מהנסקרים דיווחו בדצמבר 2022 שהם מודאגים יותר מהמתחים החברתיים-לאומיים בישראל, לעומת 27% מהנסקרים שדיווחו כי הם מודאגים יותר מהאיומים הביטחוניים מבחוץ, ושיעור המדווחים שהם מוטרדים מאוד ממצבה החברתי של ישראל ביום שאחרי המלחמה הנוכחית עלה מ־24% בדצמבר 2023 ל־33% במארס 2024.

המשבר הפוליטי העמיק את הירידה הנמשכת באמון הציבור במוסדות השלטון. מדד הדמוקרטיה לשנת 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה הציג ירידה ברמות האמון בממשלה ובכנסת מיוני 2023 לדצמבר 2023: בממשלה מ־28% ל־23%, ובכנסת מ־24% ל־19%. מדדי דצמבר 2022 דומים לשיעורים הנמדדים כיום, ונוסף עליהם מדווח סקר המכון למחקרי ביטחון לאומי (מארס 2024) כי ככל שהמלחמה מתארכת, שיעור המגדירים עצמם כאופטימיים עומד על 65% וצפוי לרדת ככל שמתכונת המלחמה הנוכחית תימשך.

כדי למתן את הקוטביות, יש לשבור את מערכת ההגיונות הלעומתית המנהלת את השיח הציבורי, ולהציג תפיסה מורכבת של "מציאות" בסוגיות המטרידות את החברה.

הוספת מורכבות להבנה ולפירוש של "המציאות" אינה מאפשרת מענה לשאלות יסוד בנושאי ביטחון, חברה וכלכלה כחלוקה בין שתי עמדות, תפיסות עולם מנוגדות או קבוצות המחזיקות מערכת ערכים שונה. יש לבחון כל סוגיה באופן מהותי, כתלות בהקשר שבתוכו היא מתקיימת, ביחסי הכוח בין השחקנים המעורבים בה ובין האינטרסים שכל קבוצה מבקשת להשיג. אלה צריכים להיות חלק מהשיח, גלויים ונתונים לדיון ציבורי.

ד"ר פדן היא חוקרת חוסן לאומי, חברת פורום "דבורה"