"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
משרד החינוך ממשיך להוריד את הרף
האם בגלל מחסור במורים נייצר סטנדרט נמוך של אנשי חינוך שהוכשרו פחות? מי ירצה לעבוד בתחום שבו מראש לא חשוב כמה אתה מוכשר?
כיתה (אילוסטרציה)| צילום: GettyImages

משרד החינוך ממשיך להוריד את הרף

האם בגלל מחסור במורים נייצר סטנדרט נמוך של אנשי חינוך שהוכשרו פחות? מי ירצה לעבוד בתחום שבו מראש לא חשוב כמה אתה מוכשר?

,עודכן
0השמעה

מה עושים כדי להביא אנשים טובים לחינוך?

השבוע התפרסמה הודעה מטעם משרד החינוך כי בגלל מחסור במורים יקוצץ דרמטית היקף לימודי הכשרת המורים: מ־90 שעות שבועיות ל־60 שעות שבועיות.

מדובר בהמשך המגמה שהחלה כבר לפני 15 שנה, אז הדרישה עמדה על 108 שעות. לאט־לאט הוריד משרד החינוך את הדרישה, בחשבו שכך מקדמים פתרון לבעיה.

אנחנו שולחים את ילדינו למערכת החינוך מתוך אמונה שהדמות שתעמוד מולם תהיה משכילה, ערכית, עם יכולות פדגוגיות, דמות שתדע לבנות את הביטחון העצמי של הילד, שתעודד סקרנות, שתחזק כישורים חברתיים, שתפתח מיומנויות למידה, שתהיה כתובת אמיתית עבורו. הרבה כישורים צריכים להיות בדמות החינוכית שמטפחת את הילדים שלנו, ועל מי שמכשיר אותה מוטלת החובה לחשוב כיצד להכשיר אותה טרם הכניסה לתפקיד וגם במהלכו, בגלל המציאות המשתנה.

האם בגלל מחסור במורים נוריד את הרף?נייצר סטנדרט נמוך של אנשי חינוך שהוכשרו פחות? מי ירצה לעבוד בתחום שבו מראש לא חשוב כמה אתה מוכשר?

ובכלל, האם הצעה כזו תתקבל לגבי הכשרת מהנדסים? רופאים? רואי חשבון? אדריכלים?

האם היינו מתפשרים בידע שרכש מי שמתכנן עבורנו את הבית? שייקח בחשבון את צורכי הבטיחות, הפונקציונליות? או שהיינו אומרים שזה לא נורא, העיקר שיהיה עם חותמת של אדריכל ומה שצריך ללמוד הוא כבר ישלים לבד.

מי מוכן להיבדק אצל רופא שכדי לעודד אותו להיות רופא היו אומרים לו שלא נורא שלא למד מספיק, חלק מדרישות הידע מורידים - העיקר שיעשה טובה וילך ללמוד רפואה?

הוראה היא מקצוע לא פחות חשוב, ואולי אף יותר. נזק שעושה איש חינוך, לעיתים מסוכן יותר מנזק שעושה מהנדס, אדריכל או רואה חשבון. זו התשתית.

המשימה שלנו היא שהטובים ביותר ילכו לחינוך.

העובדה שיש פחות מורים צריכה להדיר שינה מעינינו. איך לא עומדים אנשים בתור כדי לבצע את התפקיד הכי חשוב?

אולי כי תנאי הקבלה נמוכים ואין יוקרה שמתלווה לקבלה לתפקיד? אולי כי התפקיד שוחק? אולי כי צריך להשקיע בתנאים של המורים? במרחב שבו הם עובדים? בחופש שלהם לעשות וליצור?

זו אחריות שלנו כחברה. המחשבה שנכשיר פחות את מי שאחראי לדור העתיד שלנו ואחר כך נמצא את הדרך להשלים ולתקן - היא הרסנית.

האם היינו מתפשרים בידע שרכש מי שמתכנן עבורנו את הבית? שייקח בחשבון את צורכי הבטיחות, הפונקציונליות? או שהיינו אומרים שזה לא נורא, העיקר שיהיה עם חותמת של אדריכל ומה שצריך ללמוד הוא כבר ישלים לבד

אסור להשלים עם ההצעה הזו, שנראית מפתה, אך היא מסוכנת מאוד ובטח לא תפתור את הבעיה.

זה הזמן להפשיל שרוולים ולבנות תוכנית עומק להבאת הטובים להוראה, ולהתמדתם והשארתם במקצוע.

יש לי חלום: שאמא תשב עם הבן שלה בארוחת ערב ותאמר לו: "חמוד, אני רוצה שתאכל טוב, שתהיה בריא וחזק, שתלמד טוב, כדי שתגדל - תתקבל להיות מורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר עליזה בלוך

ד"ר עליזה בלוך כיהנה בראשות עיריית בית שמש מנובמבר 2018 עד מארס 2024