"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנזקים השקופים של השכול

אין הגנה תעסוקתית למי שהתאלמנו • החוק הישראלי אינו מגן מפני פיטורים בתקופה הסמוכה לאובדן ואינו מקנה מספיק ימי חופשה בגין צורכי הילדים היתומים

,עודכן
0השמעה
בית עלמין צבאי, צילום: אורן בן חקון

כשמונה חודשים מאז 7 באוקטובר נפתח מושב הכנסת השני שמתקיים בצל המלחמה.בין כל הנתונים הקשים, המספרים והשמות שיוצגו בכנסת, מהדהד במיוחד מספר הנשים שהתאלמנו.

248 נשים הצטרפו השנה למעגל השכול וקיבלו את התואר הקשה "אלמנת צה"ל". נשים רבות נוספות איבדו את בני זוגן במתקפת הטרור על יישובי הדרום ובמסיבת הנובה, ומצאו את עצמן ברגע אחד מגדלות לבד משפחה וילדים. מאות נשים שנותרו עם לבבות שבורים, משפחות שהתרסקו וחלומות שנגדעו.

אובדן של אדם קרוב הוא טרגדיה שאין דומה לה. מדובר בטלטלה המערערת את כל המערך הרגשי, החברתי, הבין־אישי והנפשי של מי שאיבדו את היקר להם מכל. כשמדובר במוות פתאומי, תהליך ההסתגלות מורכב עוד יותר ונמשך זמן רב בדרך לשיקום ולבניית החיים מחדש.

הכאב, השכול והאובדן הם רק חלק מהסיפור. אל הקושי הרגשי מתלווים לא פעם נזקים נוספים, חלקם "שקופים", שאיתם נאלצות להתמודד מי שאיבדו את בני זוגן. ההתמודדות, מטבע הדברים, מייצרת לא פעם קושי לתפקד במטלות היומיומיות הבסיסיות ביותר, כמו מטלות הבית והיציאה לעבודה. אלמנות רבות מתארות כיצד בעקבות האובדן נפגע גם מעמדן בעבודה, וכתוצאה מירידה בתפקוד הן מוצאות עצמן מפוטרות או יורדות בהיקף המשרה.

מדינת ישראל עושה לא מעט על מנת לסייע לאלמנות צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה ומספקת להם תמיכה והכרה. ואולם, התמיכה היא חלקית בלבד. נכון להיום, אין הגנה תעסוקתית למי שהתאלמנו. החוק הישראלי אינו מגן מפני פיטורים בתקופה הסמוכה לאובדן, ואינו מקנה מספיק ימי חופשה בגין צורכי הילדים היתומים, כמו מחלה או היעדרות אחרת. חוסרים אלה אינם חדשים, גם בעבר התרענו על הצורך להגדיל את מעגל התמיכה וההכרה הציבורית לאלו שזקוקים לכך.

248 נשים הצטרפו השנה למעגל השכול וקיבלו את התואר הקשה "אלמנת צה"ל". נשים רבות נוספות איבדו את בני זוגן במתקפת הטרור על יישובי הדרום ובמסיבת הנובה, ומצאו את עצמן ברגע אחד מגדלות לבד משפחה וילדים

כעת הנסיבות דוחקות. העלייה החדה במספר הנרצחים השנה יחד עם העלייה הדרמטית במספר האלמנות והילדים היתומים מעוררות באופן מובהק את הצורך לשנות את המצב הקיים. הגיע הזמן לקדם חקיקה שתגן על האלמנות החדשות, תכיר בצרכים המיוחדים שלהן ותקנה להן זכויות שיאפשרו להן להמשיך ולפרנס כמו גם להגשים את עצמן. המושב החדש הוא הזדמנות הכרחית לקדם סל זכויות עבור מי שהתאלמנו, ויפה שעה אחת קודם.

הבוקר, יום שני, תדוןהוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסתבנושא הסיוע ומעטפת לאלמנות ולמשפחות הנופלים במלחמת חרבות ברזל. משרד הביטחון יציג את היקף התמיכה של המדינה ואת תוכניות השיקום של המשרד, ואנו תקווה שגם הסוגיות התעסוקתיות יעמדו בפעם הראשונה לדיון של הכנסת. עבור מי שמסרו את נפשם בהגנה על העם והארץ, עבור אלו שמשלמים מדי יום את המחיר הנורא של המלחמה כדי שכולנו נוכל להמשיך בשגרת חיינו, יש לפעול ולתקן את העוול הקיים. מדינת ישראל חייבת להם את זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ליאת קליין גנץ

הכותבת היא מנהלת קשרי ממשל וקידום מדיניות בעמותת "חמניות - הבית ליתומים בישראל"

כדאילהכיר