יהדות פולין לפני השואה - לא מה שחשבנו

לרגל יום השואה אקח אתכם למסע במכונת הזמן אלורשההיהודית של שנות ה־30, רגע לפני שפרצה המלחמה.

בוורשה זו התגוררו אז כ־370 אלף יהודים אשר היוו כשליש מאוכלוסיית בירתה המתחדשת של פולין.

היתה זו הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, השנייה בגודלה בעולם אחרי ניו יורק.

אמנם בזיכרוננו הקולקטיבי נתפסת יהדות פולין כציבור החי בקהילות מתבדלות בעיירות קטנות ועלובות, אנשים השרויים בעוני ובקנאות דתית, אבל מסתבר שהיתה זו יהדות שונה לגמרי: קהילה מורכבת, ססגונית ותוססת, לגמרי לא הענייה והעלובה ביותר בתוך האוכלוסייה הפולנית.

בניגוד לתפיסה הנפוצה, יהודי ורשה לא היו כולם, ואולי גם לא רובם, דתיים. אמנם החסידים בלטו מאוד בהופעתם המיוחדת וחיו בעיר שומרי דת נוספים, אבל לצידם חיו בעיר גם יהודים לא דתיים רבים שהשתייכו לחוגי המתבוללים, חוגי האינטליגנציה, חברי התנועה הציונית על כל גווניה, חברי הבונד - תנועה אידישיסטית, סוציאליסטית וחילונית אשר התנגדה לציונות והתחזקה מאד בשנות ה־30, וגם חוגים פרולטריים שמאליים אחרים. ערב השואה נאמד חלקם של שומרי הדת בוורשה בכמחצית לכל היותר.

כ־80% מיהודי ורשה התגוררו בשכונה הצפונית, היא השכונה היהודית, אך בשכונה זו התגוררו גם הרבה מאוד פולנים. שכנות קרובה זו בכל בניין מגורים ובכל חצר, ביחד עם קשרים רבים בין יהודים ופולנים במקומות העבודה, ונוסף על הנוהג הנפוץ להעסיק נשים פולניות כמשרתות בבתי היהודים, יכולים היו לכאורה להוביל להתקרבות חברתית בין שתי האוכלוסיות. אך תחושת הזרות בין היהודים לשכניהם הפולנים לא נמוגה והמרחק המנטלי בין העולם היהודי לעולם הגויי שמסביב אף התחזק.

אווירה זו באה לביטוי גם בבחירת מקום המגורים. בתקופה זו הורחב שטחה של ורשה והתפתחו שכונות חדשות. כך, בזמן שבקרב הפולנים בוורשה החל תהליך של ביזור ומעבר לשכונותיה החדשות של העיר, בקרב יהודי העיר חל תהליך הפוך של ציפוף הולך וגדל בשכונה היהודית. נראה כי יותר מכל גרמו לתופעה זו רגשות הניכור כלפי הפולנים וההתקרבות ההולכת וגוברת בין היהודים לבין עצמם.

זאת על רקע התגברות חריפה של האנטישמיות בפולין בשנות ה־30 והתנפצות התקווה ל"פתרון הבעיה היהודית" בפולין על ידי תנועת התבוללות רחבה.

באמצע אותן שנים, כאשר ההיטלריזם הגרמני מצא את דרכו לפולין, האנטישמיות והלאומיות הפולנית הלכו וגברו וגרמו לנסיגה מהתבוללות של רבים שראו עצמם במשך דורות פולנים בני דת משה. אותם חוגים נרחבים של יהודים, שניסו להתקרב ולהיטמע בעם הפולני, מצאו עצמם נדחקים מהחברה הפולנית וחוזרים לחיק היהדות. רבים מהם הצטרפו לתנועה הציונית.

באמצע אותן שנים, כאשר ההיטלריזם הגרמני מצא את דרכו לפולין, האנטישמיות והלאומיות הפולנית הלכו וגברו וגרמו לנסיגה מהתבוללות של רבים שראו עצמם במשך דורות פולנים בני דת משה

השכונה היהודית, שנשקה למרכז העירוני של ורשה, היתה עירונית מובהקת: בנייני קומות הסובבים חצרות פנימיות ובהן עירוב של מגורים, מסחר, מלאכה, שירותי ציבור וגם עירוב אוכלוסייה על כל גווניה: פועלים, בעלי מלאכה וסוחרים לצד חוגי אינטליגנציה ומתבוללים, תנועות דתיות, פוליטיות, חברתיות ואידיאולוגיות מכל צבעי הקשת, עשירים כקורח ועניים מרודים, בעלי אוריינטציה לאומית יהודית ומתבוללים גמורים, חסידים אדוקים לצד ציונים על גווניהם.

חיו כאן חיים אינטנסיביים ותוססים בכל תחומי החיים. היה זה אורח חיים שהתאפיין ברעש, בצפיפות ובקשרים אנושיים עשירים והדוקים, אם כי גם מפולגים ומסוכסכים. היו אלה השנים האחרונות של יהודי ורשה, וכאן התגבש המרכז התרבותי של יהדות העולם זמן קצר לפני שיהדות זו הושמדה.