"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מדינה פלשתינית בכפייה
הסכם הנורמליזציה לא הביא ביטחון, רק את הגדלת היצוא הישראלי לאותן המדינות והרבה תיירות ישראלית לאיחוד האמירויות ולמרוקו • הדרך לפיוס היא פתרון מדיני
ביידן בביקורו בסעודיה (ארכיון) | צילום: איי.אף.פי

מדינה פלשתינית בכפייה

הסכם הנורמליזציה לא הביא ביטחון, רק את הגדלת היצוא הישראלי לאותן המדינות והרבה תיירות ישראלית לאיחוד האמירויות ולמרוקו • הדרך לפיוס היא פתרון מדיני

ג'לאל בנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אחרי האינתיפאדה השנייה, בתקופת מבצע חומת מגן, התכנסה הליגה הערבית בהובלת סעודיה והעבירה הצעה למדינת ישראל. ההצעה כללה הסכם שלום ונורמליזציה עם 22 מדינות ערביות, תמורת הקמת מדינה פלשתינית.

הצעה זו היתה למעשה פתרון לסכסוך הישראלי־פלשתיני, אך ממשלת ישראל דאז, בראשות אריאל שרון, סירבה להצעה.

הימין הציוני, שחולם על מדינה מהים לנהר ועל עליונות יהודית, לא ייתן להצעה כזו לעבור. עצם ההכרה בישות פלשתינית כמדינה עצמאית עלולה להבעיר את רחובות ישראל

ההצעה הוגשה שוב כמה שנים לאחר מכן, והתשובה הישראלית נותרה שלילית. מאז חזר בנימין נתניהו לראשות הממשלההוא פועל באופן מכוון כדי להדחיק את הסוגיה הפלשתינית, בתקווה שהשלום יהיה שלום כלכלי - ולאט־לאט הוא יצליח לחתום על הסכמים לחוד עם מדינות ערביות.

אמנם הוא הצליח להביא הסכם נורמליזציה עם חמש מדינות ערביות, אך ההסכם התקיים ברובו בין המדינות ולא הביא כל ביטחון לישראל, אלא יותר את הגדלת היצוא הישראלי והרבה תיירות ישראלית, בעיקר לאיחוד האמירויות ולמרוקו.

כיום, בעקבות המלחמה בעזה ובשל שינויים גיאו־פוליטיים אזוריים, בעיקר בחזית מול איראן, אנו עדים לחזרתה של ההצעה הסעודית לישראל.

מקורות ערביים מספרים לי כי סעודיה מעוניינת להשיג הסכם הגנה משותף עם ארה"ב וישראל, לצד פיתוח תוכנית גרעינית, תמורת חסות על הקמת מדינה פלשתינית, מימון רצועת עזה ושיקומה, מה שיביא לרפורמה ברשות הפלשתינית מצד אחד וידחק את ארגון חמאס מהנהגת הרצועה מהצד השני. האם המצב עם סעודיה יכול להשתנות? אני בספק.

לעסקת החבילה שהממשל האמריקני מנסה לגבש עם סעודיה יש כמה היבטים ואינטרסים.

הראשון והעיקרי מביניהם - האינטרס האמריקני למכור ידע וטכנולוגיה אזרחיים וצבאיים לערב הסעודית, שמעוניינת כעת לבנות את כוחה בתור קונטרה למשטר האיראני, וגם לפתור את סוגיית ישראל־פלשתין בתמורה לביטחון עבור ישראל ולהקמתה של מדינה פלשתינית.

הבעיה אינה בהצעות הנדיבות שארה"ב או סעודיה יגבשו וייתנו לצד הישראלי, אלא בקיטוב שנוצר עם השנים בין ישראל לבין הרש"פ.

הימין הציוני, שחולם על מדינה מהים לנהר ועל עליונות יהודית, לא ייתן להצעה כזו לעבור. עצם ההכרה בישות פלשתינית כמדינה עצמאית עלולה להבעיר את רחובות ישראל.

במקביל - עבור הפלשתינים, כל פתרון שלא יכלול את מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלשתינית, ואת זכות השיבה בפיצויים או בהחזרת חלק סמלי מהפליטים הפלשתינים למדינת פלשתין, יבעיר את הרחוב הפלשתיני.

האפשרות לשלום ולפיוס בין שני העמים ולהקמת שתי מדינות בין הים לנהר, בתמיכת כל מדינות העולם ובמחיר של נורמליזציה מלאה עם 22 מדינות ערביות, היא לא סבירה כרגע. תהיה כאן מדינה אחת דו־לאומית, מסוכסכת ומפולגת - או שארה"ב תכפה פתרון מדיני בתמיכה עולמית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...