יחד ננצח - אבל לחוד

המנטרה "יחד ננצח" מהדהדת לי בראש בזמן שאני אורז תיק לחודש נוסף של מילואים.

בזמן הזה בבית אחרי 120 ימי מילואים אני מנסה לחזור לשגרה, מרגיש לא שייך ולא נוכח. יושב בעבודה ועובד בכאילו, יושב בבר עם חברים ושותה בכאילו, מנסה להירשם ללימודים אבל יודע שעוד מעט שוב יוצא למילואים.

המדינה כרגע מתעדפת דווקא את מי שלא משרת. אני עוצר הכל, כי הדגל שוב קורא לי. הדירה, העבודה, והניסיון לבנות בית נאמן בישראל יורדים שוב לטמיון. במציאות כזאת בלתי אפשרית, רציתי להאמין שאחיי החרדים מאחורי כוחותינו, מחזקים בתרומה אזרחית ענפה ובתפילה לשלומנו. חצי שנה עברה, והתחושה היא שדבר לא השתנה. קצת מנגלים ואייפדים, קצת תרומות ליחידות - אבל למדנו שגם במלחמת מצווה תמצאו תירוץ לשלוח את ילדיכם לישיבות ולברוח ממלחמות. אני מרגיש שכל רצונכם הוא שנניח לכם בחייכם.

אגב, מי שבעד גיוס לכולם לא שונא תורה. מי שקורא לתרומה שווה אינו רשע. יש דרכים רבות לתרום לצמיחה או לביטחונה של המדינה. אחיי החרדים - תתעוררו. יש מסגרות חרדיות לאקדמיה, לתעסוקה, אלפי חרדים נמצאים בלב המשק הישראלי בהצטיינות רבה. אין סיבה שזה לא יקרה גם בצבא. אני אוהב את התורה, אוהב ללמוד אותה וממנה, היא היתה ועודנה חלק ממני ומהזהות שלי. יש בה כל כך הרבה עומק ואור, חוכמה ועדינות. עצוב ולא ברור איך ומתי הפכה התורה לתירוץ לאי־גיוס ולבריחה מאחריות.

איך אלפים ממשיכים לשבת מהצד כשאחיהם נופלים בקרב? אם לימוד תורה מגן ומציל, תסבירו לי למען ה' איך האברכים מעזים לצאת להפסקה.

מספיק עם השקר הגדול. כולנו יודעים שאפשר להיות יהודי שומר מצוות ולוחם שומר מצוות. אסור שהתורה, שאמורה לקרב בינינו, תהפוך למה שירחיק בינינו.

ישראל קמה וקיימת בזכות אלו שמקריבים את חייהם למען הזולת והמולדת. מי שלא שותף לנטל הלאומי - לא שותף לגורל ישראל ולעתיד העם היהודי. "אמת מארץ תצמח וצדק משמיים נשקף", בתהילים פרק פ"ה מסבירים שכפי שתתרבה האמת בארצנו כך יתרבה גם הצדק. בשביל אחדות ופיוס צריך גיוס והתנדבות.

כל עוד החיילים שלנו נלחמים ויש חטופים בעזה, המעט שמצופה זה שתלמדו קשה יותר, תפגינו סולידריות ולא אדישות. מספיק עם הריקבון המוסרי, חייבים חלוקה הוגנת. לצאת למנוחה זו החלטה מצערת.

ישראל קמה וקיימת בזכות אלו שמקריבים את חייהם למען הזולת והמולדת. מי שלא שותף לנטל הלאומי - לא שותף לגורל ישראל ולעתיד העם היהודי

אני פונה לנוער החרדי שמעוניין לתרום למדינה, שרוצה זהות ישראלית ושייכות. תתנקו מהפוליטיקאים שלכם, הם שבעים ועייפים. המדינה צריכה אתכם, צה"ל צריך אתכם, ואחרי 7 באוקטובר הקים מייד מסגרות מתאימות עבורכם.

נכון, דרושות עוד התאמות, וזה יגיע - אבל יחד אתכם. אחיי החרדים, עורו מהתרדמת. מי שמאשים את הצבא בחילון - טועה ומטעה וגורם לחילול השם נוראי. יש אלפי לוחמים שמראים לנו כי אפשר לשרת את המדינה ולקיים מצוות. עד אז, הביחד־ננצח והקריאה לאחדות הם סטיקר נחמד, סיסמה ריקה נטולת משמעות.