"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דברים יפים ראו עיניי: גרעיני נח"ל עכשיו

גם ניר עוז וניר עם היו היאחזויות נח"ל שאוזרחו • מאורעות אוקטובר מזכירים שאין ביטחון בלא אחיזה בקרקע ואין תחליף לנוכחות קבועה של כוחותינו

,עודכן
0השמעה
בית שנפגע בטבח בקיבוץ ניר עוז, צילום: לירון מולדובן

שאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה מעסיקה רבים במערכת הביטחון ובתקשורת הישראלית. דא עקא, ככל שחולפים הימים ואירועי 7.10 מתרחקים, אנו עדיםלשיבתה של הקונספציה. כאלו למשל הם הרעיונות למציאת הנהגה פלשתינית שתנהל את רצועת עזה. רעיונות אלו זהים לקונספציית "אש מנגד" שהיתה הבסיס להתנתקות (וגם לנסיגה מלבנון) ולדידה ניתן לצאת מחבלי ארץ, לסמוך על "הפלשתינים המתונים" שינהיגו, ובעת הצורך להפעיל כוח משמעותי מרחוק ולהגיב על כל הפרת ריבונות ישראלית. רעיונות אלו התבררו כאשליה בעשורים האחרונים וקרסו סופית ב־7 באוקטובר.

הפתרון הראוי בעיניי לרצועת עזה הוא חזרה למודל גרעינינח"לולתפיסה הציונית הבסיסית, שלפיה ביטחון והתיישבות כרוכים זה בזה.

בעשורים הראשונים למדינה הוקמו גרעיני נח"ל (ראשי תיבות של "נוער חלוצי לוחם"). הגרעינים שילבו התיישבות באזורי סְפר, עבודה חקלאית ומשימות צבאיות וביטחוניות. מודל השירות של החיילים בגרעיני הנח"ל כלל הכשרה צבאית וחקלאית ושירות קבוצתי שכלל תקופות של עשייה צבאית וחקלאית. רבים מקיבוצי עוטף עזה - ובכללם נחל עוז וניר עוז - הם היאחזויות נח"ל שאוזרחו, וכך גם רבים מיישובי הבקעה.

מאורעות 7 באוקטובר שטפחו על פנינו הזכירו שאין ביטחון בלא אחיזה בקרקע ואין תחליף לנוכחות קבועה של כוחותינו. האמת העגומה היא כי לעד נחיה על החרב ועל המחרשה, לכל הפחות ב־100 השנים הקרובות.

חזרה למודל גרעיני הנח"ל - בשינויים המתאימים שיהלמו את התקופה ואת ההקשר הביטחוני - הם צו השעה. לפי הצעתי יוקמו כמה גרעיני נח"ל בשניים-שלושה קווי רוחב לאורך הרצועה, נוסף על ציר פילדלפי. בהיאחזויות סמי־צבאיות אלו יתגוררו חיילים שייאחזו בשטח באמצעות עבודה חקלאית.

ההיאחזויות ישמשו גם בסיס ליציאת כוחות צה"ל לפשיטות ממוקדות בעת הצורך בדומה למודל ההתיישבות באזורי הספר ויו"ש. זהו המודל הבסיסי - והיחיד - לשמירה ולשליטה על השטח לאורך זמן.

לפי הצעתי יוקמו כמה גרעיני נח"ל בשניים-שלושה קווי רוחב לאורך הרצועה, נוסף על ציר פילדלפי. בהיאחזויות סמי־צבאיות אלו יתגוררו חיילים שייאחזו בשטח באמצעות עבודה חקלאית

בשירה "בהיאחזות הנח"ל בסיני" מספרת ומתרפקתנעמי שמרעל חוויות מביקור בהיאחזויות הנח"ל בסיני שהוקמו לאחר מלחמת ששת הימים (ולימים אוזרחו ופונו במסגרת הסכם השלום עם מצרים):

"בהיאחזות הנח"ל בסיני/ אני לא האמנתי לעיניי/ כשפתאום פגשתי בפינה/ את ארץ ישראל הישנה/ את ארץ ישראל האבודה/ והיפהפייה והנשכחת/ והיא כמו הושיטה את ידה/ כדי לתת ולא כדי לקחת".

מאורעות 7 באוקטובר מחייבים אותנו לשוב ליסודות, לארץ ישראל הישנה והטובה ולרעיונות הבסיסיים של ההתיישבות הציונית.

הקמת גרעיני נח"ל במודל מעודכן היא צו השעה והמודל המתבקש והמינימלי לתיקון המצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קובי אלירז

מומחה לענייני מקרקעין ותכנון והסרת חסמים מול מערכת הביטחון, לשעבר יועצם של 4 שרי ביטחון

כדאילהכיר