דברים יפים ראו עיניי: גרעיני נח"ל עכשיו

גם ניר עוז וניר עם היו היאחזויות נח"ל שאוזרחו • מאורעות אוקטובר מזכירים שאין ביטחון בלא אחיזה בקרקע ואין תחליף לנוכחות קבועה של כוחותינו

בית שנפגע בטבח בקיבוץ ניר עוז, צילום: לירון מולדובן

שאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה מעסיקה רבים במערכת הביטחון ובתקשורת הישראלית. דא עקא, ככל שחולפים הימים ואירועי 7.10 מתרחקים, אנו עדים לשיבתה של הקונספציה. כאלו למשל הם הרעיונות למציאת הנהגה פלשתינית שתנהל את רצועת עזה. רעיונות אלו זהים לקונספציית "אש מנגד" שהיתה הבסיס להתנתקות (וגם לנסיגה מלבנון) ולדידה ניתן לצאת מחבלי ארץ, לסמוך על "הפלשתינים המתונים" שינהיגו, ובעת הצורך להפעיל כוח משמעותי מרחוק ולהגיב על כל הפרת ריבונות ישראלית. רעיונות אלו התבררו כאשליה בעשורים האחרונים וקרסו סופית ב־7 באוקטובר.

הפתרון הראוי בעיניי לרצועת עזה הוא חזרה למודל גרעיני נח"ל ולתפיסה הציונית הבסיסית, שלפיה ביטחון והתיישבות כרוכים זה בזה.

בעשורים הראשונים למדינה הוקמו גרעיני נח"ל (ראשי תיבות של "נוער חלוצי לוחם"). הגרעינים שילבו התיישבות באזורי סְפר, עבודה חקלאית ומשימות צבאיות וביטחוניות. מודל השירות של החיילים בגרעיני הנח"ל כלל הכשרה צבאית וחקלאית ושירות קבוצתי שכלל תקופות של עשייה צבאית וחקלאית. רבים מקיבוצי עוטף עזה - ובכללם נחל עוז וניר עוז - הם היאחזויות נח"ל שאוזרחו, וכך גם רבים מיישובי הבקעה.

מאורעות 7 באוקטובר שטפחו על פנינו הזכירו שאין ביטחון בלא אחיזה בקרקע ואין תחליף לנוכחות קבועה של כוחותינו. האמת העגומה היא כי לעד נחיה על החרב ועל המחרשה, לכל הפחות ב־100 השנים הקרובות.

חזרה למודל גרעיני הנח"ל - בשינויים המתאימים שיהלמו את התקופה ואת ההקשר הביטחוני - הם צו השעה. לפי הצעתי יוקמו כמה גרעיני נח"ל בשניים-שלושה קווי רוחב לאורך הרצועה, נוסף על ציר פילדלפי. בהיאחזויות סמי־צבאיות אלו יתגוררו חיילים שייאחזו בשטח באמצעות עבודה חקלאית.

ההיאחזויות ישמשו גם בסיס ליציאת כוחות צה"ל לפשיטות ממוקדות בעת הצורך בדומה למודל ההתיישבות באזורי הספר ויו"ש. זהו המודל הבסיסי - והיחיד - לשמירה ולשליטה על השטח לאורך זמן.

לפי הצעתי יוקמו כמה גרעיני נח"ל בשניים-שלושה קווי רוחב לאורך הרצועה, נוסף על ציר פילדלפי. בהיאחזויות סמי־צבאיות אלו יתגוררו חיילים שייאחזו בשטח באמצעות עבודה חקלאית

בשירה "בהיאחזות הנח"ל בסיני" מספרת ומתרפקת נעמי שמר על חוויות מביקור בהיאחזויות הנח"ל בסיני שהוקמו לאחר מלחמת ששת הימים (ולימים אוזרחו ופונו במסגרת הסכם השלום עם מצרים):

"בהיאחזות הנח"ל בסיני/ אני לא האמנתי לעיניי/ כשפתאום פגשתי בפינה/ את ארץ ישראל הישנה/ את ארץ ישראל האבודה/ והיפהפייה והנשכחת/ והיא כמו הושיטה את ידה/ כדי לתת ולא כדי לקחת".

מאורעות 7 באוקטובר מחייבים אותנו לשוב ליסודות, לארץ ישראל הישנה והטובה ולרעיונות הבסיסיים של ההתיישבות הציונית.

הקמת גרעיני נח"ל במודל מעודכן היא צו השעה והמודל המתבקש והמינימלי לתיקון המצב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר