פיגוע מתגלגל של הדחקה

מעט מדי תשומת לב הוקדשה לפיגוע המתגלגל שהיה ביום שישי האחרון באזור דולב שבבנימין.

בהמולת הפורים ותחפושות הילדים, לא הרחבנו את הדיבור והמחשבה על אירוע שהוא חסר תקדים במציאות ביהודה ושומרון. פיגוע שהתחיל כמו פיגוע "רגיל", עוד ירי ללא נפגעים, והמשיך לקרב מטורף של חמש שעות, שבו מחבל יחיד ומיומן מתעתע בכוחות צבא, בכוחות מיוחדים, בכיתת כוננות, בגמ"ר ובמסוקים של חיל האוויר. בקרב הזה נפצעו שבעה ישראלים, כולל מג"ד שנפצע קשה, ונהרג חייל דובדבן, עילי גרפינקל ז"ל.

המחבל, כך גילינו, יצא חמוש ברובה עם כוונת מקצועית, הקים ארבע עמדות מבוצרות במשך הלילה שלפני הפיגוע, ובמהלך הקרב נע מעמדה לעמדה בעודו אורב בסבלנות לטרף שיעלה בכוונתו, עד שחוסל מטיל שנורה עליו ממסוק. יש סיבה למה הוא היה מיומן כל כך: עד לפני 11 שנים הוא היה חלק מהמשמר הנשיאותי של אבו מאזן, אחד ממנגנוני הביטחון הפלשתיניים. הוא אומן בירדן בידי הצבא האמריקני ולכן היה צלף מיומן כל כך.

אי אז בשנת 2007 התגאה הגנרל קית' דייטון, שהיה המתאם הביטחוני של ארה"ב ברשות הפלשתינית, במשמר הנשיאותי הפלשתיני שהוא מקים ביחד עם צוות מדריכים אמריקני. "אני יכול לתת לכם התחייבות", הבטיח אז דייטון, "המשמר הנשיאותי לא יהפוך לאיום על ישראל". לדייטון, מתברר, יש במה להתגאות אחרי מופע האימים של המחבל מיום שישי. הוא אכן אימן אותם כמו שצריך ויצר צבא של טרוריסטים בפוטנציה.

וכך, ממש מתחת לאף שלנו, קיבלנו הצצה כיצד עלול להיראות תרחיש של "היפוך קנים", תרחיש שבו שוטרי הרשות הפלשתינית, שמתפקדים כצבא לכל דבר, ישתמשו בנשק שלהם נגדנו. תארו לכם שהיו חמישה מחבלים כאלה ביום שישי, לא אחד, ועכשיו תארו לכם שהם משכפלים את עצמם בכמה מקומות ביהודה ושומרון ועל הקו הירוק.

זה תרחיש לא מופרך בעליל, תרחיש שאליו מתכחשים בצה"ל, תרחיש שאליו מתכחש אלוף פיקוד המרכז, שעדיין מאוהב בקונספציית הפרטנר. מבחינת האלוף יהודה פוקס וגם שר הביטחון, העיקר הוא לא לדרדר את השטח לזירה שלישית, רק לא להרגיז את הלווייתן הרדום. רק שהלווייתן לא ממש רדום. השבוע הודיעו שב"כ וצה"ל כי תפסו נשק שובר שוויון שהוברח דרך ירדן לתוככי יהודה ושומרון. הנשק הזה כלל מטעני רסס, מוקשים נגד טנקים, מטולי רימונים, חומר נפץ מרסק, טילי נ"ט, רימונים, רובים ואקדחים. איראן כמובן מעורבת בהברחה, אבל צריך להבין שהשטח ביהודה ושומרון מתכונן למלחמה בזמן שאנחנו הולכים על ביצים.

שיטות הטרור ביהודה ושומרון השתכללו והחריפו בחודשים האחרונים. בגזרת דולב עצמה היו בשבוע שקדם לפיגוע עשרות פיגועי אבנים ואירועי ירי ללא כל מענה מהצבא, למרות זעקות התושבים. תוסיפו את זה למטענים כלפי אוטובוסים ומכוניות של מתיישבים, פיגועים משוכללים, שכוללים חסימת כבישים בצמיגים בוערים ואז טיווח בזיקוקים או בבקבוקי תבערה, וכמובן ירי לעבר יישובים, כוחות צה"ל וצירי תנועה. הכל, אגב, בלי להסתתר.

מבחינת האלוף יהודה פוקס וגם שר הביטחון, העיקר הוא לא לדרדר את השטח לזירה שלישית, רק לא להרגיז את הלווייתן הרדום. רק שהלווייתן לא ממש רדום. השבוע הודיעו שב"כ וצה"ל כי תפסו נשק שובר שוויון שהוברח דרך ירדן לתוככי יהודה ושומרון

ברחבי טול כרם, ג'נין, חברון, שכם וערים נוספות, מסתובבים מחבלים חמושים לאור יום, בצעדות טרור, והם אפילו לא רעולי פנים. מחבלים דמויי נוחבות ביהודה ושומרון לא מפחדים כי אנחנו לא טורחים להפחיד אותם, אנחנו לא טורחים לבוא בחשבון עם אווירת הרצח והטרור הזו. אין פעילות מהאוויר כמעט, אין מסוקי קרב, אין טנקים אף שהמח"טים בשטח ביקשו, ואין רצון לנקות קיני טרור.

כוחותינו המצוינים לא נכנסים כדי לחסל את המחבלים האלה עד המחבל האחרון, אלא רק כשיש מודיעין על פצצה מתקתקת. למה אתם מחכים שם, במשרד הביטחון ובפיקוד המרכז, לקטסטרופה?