בעשור האחרון עקבה ישראל בדריכות אחר הנעשה בגבול עם לבנון מחשש כי "מצפון תיפתח הרעה". באותן שנים הצטייד חיזבאללה ביותר מ־150 אלף טילים ובנה כוח לוחם המונה עשרות אלפי לוחמים, שמטרתו כיבוש הגליל. לחמאס היו כידוע "רק" כ־15 אלף טילים שרק מיעוטם ארוכי טווח, ובכוחות הנוח'בה שלו ראתה ישראל לכל היותר כנופיות שאינן מהוות איום של ממש. אין פלא שבישראל חששו כי חיזבאללה יתקוף ראשון ובכך יגרור את ישראל ל"מלחמת הצפון הראשונה", המתנהלת בחזית הנמתחת מראש הנקרה ועד לחמת גדר, וכן בעומק סוריה ועיראק ואף באיראן.
אלא שבניגוד לכל הציפיות וההערכות, היה זה ארגון חמאס שנטל את היוזמה, הפתיע ותקף את ישראל ב־7 באוקטובר 2023 וטבח יותר מ־1,200 מאזרחיה, ובהם גם נשים וילדים.
שני ארגוני הטרור, חיזבאללה וחמאס, קמו והחלו לפעול במהלך שנות ה־80, האחד כשלוחה איראנית והשני כשלוחה של תנועת האחים המוסלמים הסונית, שמקורה במצרים. אבל למן הרגע הראשון חיזבאללה היה הארגון הבכיר המצוי תמיד צעד אחד לפני חמאס. זאת הודות לקשריו עם איראן, מעצמה אזורית בעלת עוצמה שהעניקה לו סיוע צבאי וכלכלי בשל העומק הגיאוגרפי שהקנתה לו הזירה הלבנונית שבה פעל, עת סוריה, עיראק ואיראן מהוות עבורו עורף אסטרטגי שכמותו לא היה לחמאס.
חיזבאללה היה אפוא מורה הדרך, וחמאס התלמיד השקדן. הדבר נגע קודם לכל בשיטות הפעולה ובדרכי המאבק בישראל שאותן ייבא חיזבאללה מאיראן ושאותן הנחיל לחמאס. כך, למשל, לא היינו עדים לפיגועי התאבדות במהלך 100 השנים הראשונות למאבק היהודי־ערבי על ארץ ישראל. היתה זו איראן ש"ייצאה" את פיגועי ההתאבדות, שבהם עשו האיראנים שימוש נרחב במהלך מלחמת איראן־עיראק, ללבנון שבה החל חיזבאללה מבצע בשנות ה־80 פיגועי התאבדות נגד יעדים מערביים ונגד כוחות צה"ל.
מחיזבאללה הועברו הידע והניסיון לחמאס, וזה החל בראשית שנות ה־90 להפעיל מחבלים מתאבדים נגד ישראל. כך גם בכל האמור בחטיפה של חיילים ואזרחים, בבניית כוח צבאי שיוכל לבצע מתקפות בשטח האויב, ולבסוף וחשוב מכל - בבניית יכולת טילית, ארסנל של עשרות אלפי טילים, המקנים יכולת לפגוע בישראל ובעיקר להרתיע אותה מלהגיב או מליזום מתקפה מקדימה.
חיזבאללה הוא גם זה שלימד את חמאס כיצד לחסות בצילה של מעטפת מדינתית ולהיטמע באוכלוסייה אזרחית. כך בלבנון, שבה פועל חיזבאללה בצילה של מדינה המעניקה לו לגיטימציה וגיבוי ובקרב אוכלוסייה שיעית התומכת בו. וכך גם בעזה, שבה הפך חמאס את תושבי הרצועה למגינים חיים למפעל הטרור שלו, ועשה שימוש בארגונים בינלאומיים שהעניקו לאוכלוסייה ברצועה שירותי חינוך, בריאות ורווחה, ובכך תחזקו את שלטונו.
חמאס גם למד מחיזבאללה את תפיסת ההתמודדות עם ישראל שעניינה מאבק ארוך שבמהלכו יש לתקוף אותה ולא להניח לה ליהנות מרגע אחד של שקט, כדי להתיש אותה ולהביא לקריסתה, משתונחת עליה המכה הסופית.
עם זאת, הפתיע חמאס לא רק את ישראל אלא גם את חיזבאללה ואת איראן כשנטל את היוזמה ויצא למתקפה כוללת, שמטרתה אינה חטיפת חייל או כיבוש מוצב או יישוב אלא מיטוטה הסופי של ישראל.
מחיזבאללה הועברו הידע והניסיון לחמאס, וזה החל בראשית שנות ה־90 להפעיל מחבלים מתאבדים נגד ישראל. כך גם בכל האמור בחטיפה של חיילים ואזרחים, בבניית כוח צבאי שיוכל לבצע מתקפות בשטח האויב
אין תשובה טובה לשאלה אם חיזבאללה תכנן בעצמו להפתיע את ישראל ולתקוף אותה, וחמאס פשוט הקדים אותו ונטל ממנו את יתרון ההפתעה, או שמא עלה התלמיד על מורו, וחמאס החליט לצעוד צעד אחד לפני חיזבאללה.
חיזבאללה, ומאחוריו איראן, הם ראש הנחש ומקור בעיותיה הביטחוניות של ישראל, וגם את זה צריך לזכור כשדנים בשאלה כיצד יש לטפל באיום שמציב בפנינו חיזבאללה בגבול הצפון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו