דושאן פבלוביץ', חוקר בכיר וראש המרכז למחקר חברתי־פוליטי בבאניה לוקה, בירת החלק הסרבי של בוסניה, ראה על מסך הטלוויזיה את הטבח שביצעו המחבלים ביישובי דרום ישראל ב־7 באוקטובר, ולא יכול היה להישאר אדיש. תחום התמחותו המחקרי, הקשר בין הנאציזם לקיצוניות האסלאמית, זעק מכל מה שראה באותו היום.
פבלוביץ', בוגר תוכניות לימודים של יד ושם ומוסמך להוראת לימודי השואה מטעמה, מספר שהמחזה של הטבח עורר אצלו אסוציאציה מיידית עם מה שהתרחש בארצו לפני 80 שנה, בעת ששתי אידיאולוגיות רצחניות מצאו מכנה משותף, וכיוונו את אכזריותן נגד היהודים ונגד בני לאומים אחרים באמצעות אדם אחד: המופתי של ירושלים, מוחמד אמין אל־חוסייני.
"למופתי היה תפקיד משמעותי ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה. לא רק במזרח התיכון, אלא גם באירופה, ובמיוחד במדינת 'קרואטיה העצמאית', ישות פרו־נאצית שהוקמה בחלק משטחה של יוגוסלביה", אומר פבלוביץ' בראיון ל"ישראל השבוע". "ההשפעה שלו פעלה הן על המוסלמים המקומיים והן על היטלר עצמו. אל־חוסייני - או חאג' אמין, כפי שנודע בציבור - היה בין הדמויות הדתיות הבולטות שעבדו בשביל מכונת התעמולה הנאצית. הוא הטיף למען 'הסדר החדש' של היטלר בשטחים המאוכלסים במוסלמים במזרח אירופה ובמרכז אסיה, לצד אישים מוסלמים בוסנים. בהתאם לאג'נדה הנאצית, אמין אל־חוסייני קרא למוסלמים ממערב ועד מזרח לקחת חלק ב'מלחמת קודש' נגד בעלות הברית, וגם בהשמדת היהודים".
פבלוביץ' מדגיש את החלק של המופתי בתהליך ההקצנה של המוסלמים בבוסניה, ובמיוחד בדיוויזיות האס.אס. הוא מציין בהקשר זה את חלקו של חסן אל־בנא, מייסד האחים המוסלמים במצרים: "אותו אל־בנא, בתיאום עם היטלר, הקים את הזרוע הצבאית של האחים המוסלמים. בשנת 1940, תנועת האחים המוסלמים שלחה 700 מחבריה לאימונים צבאיים אצל הגרמנים. חמש שנים לפני כן, אל־בנא יצר קשר עם אל־חוסייני והביע את התמיכה שלו בג'יהאד נגד היהודים, ואף סיפק לו נשק. באותה העת, האחים המוסלמים גם יזמו מסע התרמת כספים עבור הג'יהאדיסטים בארץ ישראל.
"בזמן מלחמת העולם השנייה, אל־בנא פעל להקמת סניפים נוספים של האחים המוסלמים בארץ ישראל המערבית ובעבר הירדן המזרחי. האחים המוסלמים הפכו לבעל ברית חזק ולשותף קרוב של המשטר הנאצי, משום שהם חלקו את השנאה כלפי היהודים, את הרודנות ואת ההישענות על אלימות ועל רצון עז להביס את הבריטים. אל־חוסייני נשלח לגרמניה כדי להיפגש עם אדולף היטלר, ולהביע את השכנוע העמוק של האחים המוסלמים בהיות היהודים אויב משותף לאסלאם ולנאציזם, ובהמשך, עם פרוץ המלחמה, המופתי מילא תפקיד של מגשר ומקשר בין אל־בנא לבין הצמרת הנאצית.
"השותפות בין האחים המוסלמים לנאצים אפשרה לכל אחד מהצדדים לקדם ולממש את האינטרסים שלו. האחים המוסלמים תרגמו את 'מיין קאמפף' של היטלר לערבית תחת השם 'הג'יהאד שלי'. למופתי עצמו היתה השפעה גדולה על התעמולה הנאצית בשפה הערבית, שכוונה לחברות הערביות ולכלל העולם המוסלמי באזורים השונים, והוא הטביע בה חותם של אנטישמיות ושל המיליטריזציה של האסלאם ככלים להשגת יעדים מדיניים ולקידום של פאן־אסלאמיזם".
לדברי פבלוביץ', הפעילות של המופתי בבוסניה הובילה ליצירת התודעה האסלאמיסטית של המוסלמים המקומיים, לקריאות גלויות לג'יהאד בהנהגתו ולשיתופם הצבאי במכונה הנאצית. הזרעים הרעילים של אל־בנא נפלו על קרקע פורייה. החל משנת 1936, צעירים מוסלמים מבוסניה החלו לחזור לארצם מלימודי אסלאם במצרים, וייבאו עימם את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים.
בשובם, הם העתיקו גם את שיטות הפעולה של האחים המוסלמים: הקימו מסגרות ארגוניות, הוציאו לאור כתבי עת ועסקו בשטיפת מוחם של בני דתם שטרם גילו את הבשורה. ניצני ההתעוררות האסלאמית שימשו את הימלר ואת המופתי, כשהוחלט להקים בשטחי בוסניה של היום את הדיוויזיה ה־13 של האס.אס.
"הגשר של הימלר"
ההשקפות של הימלר ביחס לאסלאם, וכן ביחס למוסלמים בבלקן, ובבוסניה בפרט, השפיעו רבות על ההתרחשויות שליוו את הקמת הדיוויזיות המוסלמיות של האס.אס. "הוא לא סתם ביקש לבצע ניסוי עצום־ממדים של גיוס צעירים מוסלמים לשורות יחידות העילית של האס.אס, אלא שאף לשלב את האסלאם ואת התרבות המוסלמית בתוך הארגונים הנאציים", משוכנע פבלוביץ'. כדי שזה יקרה, הצד הרוחני של פעילות הדיוויזיה המוסלמית באס.אס, כמעין גשר מדיני בין אירופה הנאצית לעולם המוסלמי, קיבל בעיני הימלר משנה תוקף - והמופתי של ירושלים נראה לו כמועמד המושלם למשימה.
הימלר ראה בחזונו את הקמת הדיוויזיה הבוסנית של האס.אס, שתורכב על טהרת המוסלמים הבוסנים, בדומה ליחידות הבוסניות בצבא אוסטרו־הונגריה. ב־6 בדצמבר 1942 הוא פנה להיטלר, הציע לו לייסד דיוויזיה בוסנית מוסלמית, והמליץ שהמשימה תוטל על ארתור מרטין פלפס, מפקד דיוויזיית המתנדבים ההררית של האס.אס, "הנסיך אויגן". ב־13 בפברואר 1943 הרעיון הזה אושר רשמית. למעשה, התכנון כלל ייסוד של שתי דיוויזיות - "חנג'ר" ו"קמה", שתפקידה העתידי היה להישלח לארץ ישראל במטרה להחיל את "הפתרון הסופי" גם בה. המפלות הצבאיות מנעו את מימוש התוכנית של "קמה", אבל "חנג'ר" דווקא הספיקה לצאת לדרך, ולחולל זוועות שלא היו מביישות את יתר יחידות האס.אס.
חאג' אמין אל־חוסייני נהנה מכבוד רב בקרב מוסלמים בבלקן, ובמיוחד בבוסניה, מזכיר פבלוביץ'. התמיכה בו והאהדה כלפיו הופיעו הרבה לפני המלחמה, ונהוג לייחס אותן לאירוח הנדיב שהעניק לצירים המוסלמים מיוגוסלביה, שבאו לקונגרס המוסלמי שהתקיים בירושלים בשנת 1931. מעצם תפקידו, המופתי של ירושלים נחשב מנהיג ומגן על "המוסלמים המדוכאים" ברחבי העולם, אך אל־חוסייני לא סמך רק על קסמי התואר, ושלח את ידיו בקשירת קשרים פוליטיים פר־אקסלנס.
למשל, בשנת 1942 הוא ניצל את הביקור ברומא כדי להיפגש שם עם משלחת בעלי תפקידים מוסלמים מבוסניה, בראשות ראש הקהילה הדתית של מוסטר, עומר ג'ביץ'. ג'ביץ, שתמך ברעיון של הקמת מדינה אסלאמית בבלקן, נשלח לאיטליה כנציג החוגים האסלאמיים, שקידמו את ההצעה להקים בבוסניה והרצגובינה מדינה מוסלמית בחסות הנאצים.
זה היה אך טבעי שגוטלוב ברגר, העוזר של הימלר, העלה את שמו של אל־חוסייני כמי שיכול לעודד את המוסלמים להתנדב לדיוויזיה החדשה של האס.אס. המופתי נרתם למשימה בחדווה. "אל־חוסייני הוביל את יצירת המשנה הפאן־אסלאמיסטית של הדיוויזיה ואת התעמולה שבתוכה, והוא בלט כדמות מפתח במאמצים לגייס את הצעירים אליה, ולהצמיח למשטר הנאצי את התמיכה של העילית המוסלמית בבוסניה", אומר פבלוביץ'. "למעשה, בזכותו דיוויזיית האס.אס הפכה לפרויקט הדגל של האחים המוסלמים בבוסניה, ובראש ובראשונה של אגף הצעירים של התנועה, 'מלאדי מוסולמני'".
לאחר הצלחת הגיוס של בוסנים מוסלמים, הנאצים שמחו לשחזר את הסיפור עם אלבנים מוסלמים. הדיוויזיה האלבנית "סקנדרברג" יועדה לפתור את "הבעיה היהודית" בשטחי קוסובו ומטוחיה. למרבה המזל, חלקים מהאוכלוסייה היהודית הצליחו להימלט משם לאזור שהיה בשליטת האיטלקים, וכך ניצלו. את הצלתם מייחסים בעיקר לטוב ליבם של האלבנים, ושוכחים את העובדה שתחת האיטלקים לא התנהלה השמדה טוטאלית, מעיר פבלוביץ'.
דיוויזיית חנג'ר
כך או אחרת, שיתוף הפעולה של המופתי עם גרמניה הנאצית כלל גם את הפעילות למען מימוש "הפתרון הסופי" ליהודים. "הדברים ידועים היטב", מדגיש פבלוביץ'. "חיילי 'חנג'ר' ביצעו רצח עם משולש - נגד סרבים, נגד יהודים ונגד צוענים. הפיקוד הגרמני לרוב הפעיל את הדיוויזיה למבצעים נגד פרטיזנים בשטח יוגוסלביה הכבושה, אך אנשיה התפרסמו בעיקר באכזריותם. הם שרפו כפרים שלמים ב'קרואטיה העצמאית' ורצחו אלפי אזרחים תמימים וחסרי הגנה". שלא במפתיע, רבים מחיילי הדיוויזיה שירתו את האידיאולוגיה הנאצית גם אחרי מלחמת העולם השנייה. אלפים מהם אף התנדבו להילחם לצד ארצות ערב נגד מדינת ישראל בימי מלחמת העצמאות.
האם זה היה רק ניסיון של המופתי למצוא חן בעיני אדוניו החדשים מברלין, או שמא בבסיס ההירתמות שלו להקמת דיוויזיה מוסלמית באס.אס עמד שיקול אידיאולוגי מבוסס?
"חאג' אמין אל־חוסייני היה מתנגד נחרץ של בריטניה, וביקש להטמיע את הרעיון שכל החברות המוסלמיות, והמוסלמים בכלל, צריכים להשתתף במלחמת קודש נגד 'ההשפעה היהודית' בעולם הערבי. נוסף על כך, עוד מהימים הראשונים של התבססות השלטון הנאצי בגרמניה, השגת התמיכה של היטלר נראתה בעיניו יעד ראשון במעלה.
"ההיברידיות של העמדות הפוליטיות והאידיאולוגיות של שתי תפיסות שונות כל כך התבססה על שנאה דומה כלפי אויב משותף, והובילה ליצירת ציר נאצי־מוסלמי. העמדה האנטי־יהודית הפכה לעמוד התווך בתפיסת העולם של המופתי, והיא באה לידי ביטוי משחר הקריירה שלו ועד יומו האחרון. אל־חוסייני נשאר נאמן לאנטישמיות הפרועה שלו גם אחרי שהנאצים הובסו ומלחמת העולם השנייה באה לסיומה".
מי סייע בידו לגייס מתנדבים לדיוויזיה המוסלמית באס.אס?
"לצד אל־חוסייני הפלשתיני פעל 'אל־חוסייני הבוסני' - חוסיין ג'וזו, שהתנדב להיות האימאם הראשי של הדיוויזיה. ג'וזו למד באוניברסיטת אל־אזהר בקהיר, והתמחה בתיאולוגיה מוסלמית ובדיני השריעה. הוא נהג להלל את תפקוד האס.אס, לצאת במילים חריפות נגד הקפיטליזם, הקומוניזם והיהדות, וכן לקרוא ליצירת 'הסדר החדש' ברוח הפרופגנדה הנאצית. כתביו ונאומיו היו מלאים בקריאות 'להקריב את חיינו למען הפיהרר הגדול אדולף היטלר ולמען אירופה החדשה'.
"אלא שאת כל זה הוא הגיש לשומעיו ולקוראיו בתימוכין אסלאמיסטיים. ג'וזו ניסח אישית מכתב בגרמנית להימלר, שבו כתב: 'הפעולות האלה (של הקמת דיוויזיה מוסלמית באס.אס; א"ב) נושאות בחובן צדקה גדולה עבורנו, המוסלמים, ועבור בוסניה באופן כללי. על כן, אני רואה זאת חובתי להביע את תודתנו לרייכספיהרר של האס.אס, בשם כל ההודג'ות (האימאמים והמולות; א"ב) של הדיוויזיה ובשם מאות אלפי העניים בבוסניה. אני נשבע שאנו מוכנים לתת את חיינו למען הפיהרר הגדול ולמען אירופה החדשה'".
מה עלה בגורלו של ג'וזו?
"דיוויזיית 'חנג'ר', וג'וזו באופן אישי, היו אחראים לביצוע פשעי מלחמה מחרידים במזרח בוסניה ובצפונה. אחרי המלחמה, ג'וזו הורשע בשיתוף פעולה עם הנאצים ונכלא בידי המשטר הקומוניסטי של יוגוסלביה. בשנת 1950 הוא קיבל חנינה ושוחרר. בהמשך ג'וזו נבחר ליושב ראש איגוד האימאמים של בוסניה, ואפילו היה המתורגמן של יוסיפ ברוז טיטו, הרודן הקומוניסטי של יוגוסלביה, בביקוריו הרשמיים במדינות ערב.
"הוא התפרסם כמלומד מוסלמי מוביל וייסד עיתון אסלאמי. באוקטובר 1968, בוועידה האסלאמית הרביעית, שהתקיימה בקהיר בעקבות מלחמת ששת הימים, ג'וזו נפגש שוב עם אל־חוסייני, שהגיע מלבנון, ועם ראש מטהו הריס קורקוט, אימאם נוסף ששירת בדיוויזיית 'חנג'ר'. בהזדמנות הזאת, ג'וזו התחייב 'בשם המוסלמים של יוגוסלביה' לספק מתנדבים ותרומות למען ניצחון הג'יהאד במזרח התיכון, והביע תמיכה בקריאה של המופתי לג'יהאד נגד ישראל".
הלבנה היסטורית
השלטונות של בוסניה מעדיפים לא להזכיר היום את מעלליו של חאג' אמין אל־חוסייני בארצם. הם לא לבד - גם גורמים פרו־פלשתיניים נוספים משתדלים בכל כוחם להעלים מדפי ההיסטוריה את השתלבותו הנלהבת במכונה הנאצית. שותפיו למשימה מתביישים פחות, משום מה. הרחוב הארוך ביותר בסרייבו, בירת בוסניה, נושא את השם "מלאדי מוסולמני" - "המוסלמים הצעירים", אגף האחים המוסלמים שיצא מגדרו כדי לאייש את שורות דיוויזיית "חנג'ר". אחד מבתי הספר באזור המוסלמי של המדינה נקרא בשנות ה־90 על שם חוסיין ג'וזו, ובחוגים נרחבים הוא מוצג כדמות מופת וכאיש רוח נערץ. אחד ממייסדי "מלאדי מוסולמני", אלייה איזטבגוביץ', נבחר לנשיאה הראשון של בוסניה והרצגובינה העצמאית, זאת שקמה על חורבות יוגוסלביה, על אף הטענות המוצקות שהוא שירת ב"חנג'ר".
"ההלבנה ההיסטורית שמנסים לבצע ביחס לאישים כמו אמין אל־חוסייני או חוסיין ג'וזו אינה מקרית, ואינה מנותקת מאירועי ימינו", מסכם דושאן פבלוביץ'. "הישראלים אולי לא מודעים לכך, אבל סרייבו היא עכשיו מרכז הפעילות של האחים המוסלמים באירופה. המורשת של נאציזם בשילוב אסלאמיזם, מבית היוצר של אל־חוסייני וג'וזו ושל תלמידיהם הבוסנים, חיה ובועטת. ב־2019, אמצעי התקשורת הבינלאומיים דיווחו בתדהמה שממשלת בוסניה הזמינה טקסי זיכרון רשמיים לציון מותו של מוחמד מורסי, הנשיא המודח של מצרים מטעם האחים המוסלמים, ושאלפים רבים נהרו אליהם.
"מה יש להתפלא? בני העילית המוסלמית בבוסניה מתחזקים קשרים הדוקים עם הקיצוניים ביותר בקרב האחים המוסלמים, אך הדבר דולף החוצה וזוכה לעניין בעולם רק בהזדמנויות נדירות - כפי שקרה ב־2014. אז, מנהיג המוסלמים בקיר איזטבגוביץ', בנו של אלייה איזטבגוביץ' המנוח, צולם מארח משלחת של האחים המוסלמים, בראשות מנהיג התנועה יוסוף אל־קרדאווי, ומסמן בגאווה את סימן ארבע האצבעות, שהפך לסימן ההיכר שלה. החל משנות ה־90, גם חמאס שלח את זרועותיו לבלקן, וכיום התמיכה בו בקרב המוסלמים בבוסניה מעוררת דאגה רבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו