"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"תג מחיר": להיאבק בכל הכלים

"תג מחיר": להיאבק בכל הכלים

עמיר מורן
, עודכן

אירועי "תג מחיר" ממשיכים למצב עצמם כחלק מהסכסוך הישראלי־פלשתיני. שלשום קיבלנו דוגמה נוספת לכך בפעולה במנזר ליד בית שמש, המצטרפת לשורת אירועים בתקופה האחרונה.

המחיר המיידי הוא ברמת השטח, הנפיץ ממילא, בהבערת זירות שקטות וביצירת מוקדי סכסוך חדשים. הפעילות הביטחונית המורכבת ברחבי הגדה בנויה על איזונים ובלמים ועל שמירה על השקט ועל השיגרה היומיומית באזורים נרחבים ככל שאפשר, תוך כדי מיקוד המאמץ וההתכוונות הצבאית לאזורים המועדים לפורענות. אירועי "תג מחיר" מחבלים, תרתי משמע, בשמירה על שקט ביטחוני באזור, אך המחיר הכולל רחב הרבה יותר.

לישראל צבא ושירותי מודיעין וסיכול מהטובים בעולם, אולם מול נערי "תג מחיר" הסיפור שונה. אם יש הצלחות ספציפיות בכך, הן אינן ידועות או מורגשות. מדאיג במיוחד היעדר המענה השלטוני לפעילות: 84 אחוזים מהתיקים שנפתחו בשל פעולות "תג מחיר" נסגרו בשל אי איתור העבריין או היעדר ראיות להעמדה לדין. 8.5 אחוזים בלבד מהתיקים הבשילו לכתבי אישום.

התמיהות על כך עולות מכל צד: האזרחים הישראלים, הפלשתינים והערבים בכללם, אומות העולם - כולם עדים לתופעה ואינם מבינים האם זו אוזלת יד מקצועית או מבצעית? האם מדובר בחוסר נחישות או שמא רק בסדר עדיפויות לקוי? האם יש ל"תג מחיר" סביבה תומכת? כל האפשרויות

בעלות משמעות חמורה כאחד לגבי המדיניות הישראלית. התמיהה ואי ההבנה מתפתחות עם הזמן והופכות לחוסר אמון. אי האמון בנושא רגיש זה נוצר בהדרגה, בשקט, והוא פורץ בעת משבר כולל, רחב יותר. כמו כן, היעדר מענה זה אף יוצר נזק ליכולות ההרתעה של ממשלת ישראל, לפחות בחזית זו.

לכך יש להוסיף את הנדבך הסמלי, ועם זאת המשמעותי כל כך להמונים ברחבי העולם. מדינת ישראל שולטת - ולכן אחראית לנעשה - בארץ הקודש, שהיא "פיסגת העולם הרוחני" - המקום המקודש בעולם לשלוש הדתות המונותיאיסטיות. לכן רצף פעילות אלימה שכזה הוא בעל השלכות בינלאומיות חמורות לטווח הארוך, החורגות לחלוטין מזירת הסכסוך הישראלי־פלשתיני בעת הזו.

הניסיון מלמד כי לממשלה כלים לסיכול מוחץ של תופעות כאלו, אם תיערך לכך כראוי בזירה המשפטית, המנהלית והמבצעית. אין מקום להצבעה על "אשמתו" של גוף ממלכתי זה או אחר. התנערות ממעשי האלימות והסתפקות בגינויים מבטאות בריחה מהאחריות למיגורם. אירועי "תג מחיר" מתרבים ומתרחבים והשלכותיהם ומחירם חורגים מעבר לזמן ולמקום. מול סיכון אסטרטגי זה האחריות לתוצאותיו נופלת על הממשלה, ובעיקר על העומד בראשה.

הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ, חבר הנהלת "המועצה לשלום ולביטחון"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...