בימים אלה השיח הציבורי בארץ עוסק בענייני מוסר, שוחד ואמות מידה. כותרות העיתונים מדווחות על שנות המאסר לנבחרי האומה והבורסה היומיומית היא כמה שנות מאסר יקבלו זה וזו. במקביל, המדורה השבטית הגדולה חזרה לשבת בצוותא מול המסך הקטן, עוקבת בדריכות אחר המשתתפים החדשים ב"האח הגדול", לומדת להכירם, שומעת את תולדות חייהם, מקטלגת, מסתנוורת, רוחשת, מפתחת רגשות וקשרים כלפי הדיירים החדשים שנחתו וכובשים את הסלון הביתי שלנו ואת הזמן של רבים מאיתנו לתקופה קצרה, שאחריה ייעלמו מהתודעה.
אבל תרבות הפנאי לא נגמרת שם. היום נפתח בירושלים, במשכנות שאננים, פסטיבל הסופרים השנתי - אירוע שבו אנו דנים בלידתה של המילה, במאמצי הכתיבה ובלבטים שמלווים כל סופר בבעיות המעסיקות אותו, בעבודה הסיזיפית של האמן הכותב, במראה שאותה מציב הסופר מול פנינו.
היצירה הספרותית שולחת את תודעתנו ומחשבותינו אל עולמות אחרים. אנו מתנסים בחיים של אחרים, עוברים תקופות של עבר וחיי עתיד שאינן נחלתנו, מזדהים עם דמויות, מתחברים לדמויות ספרותיות המלוות אותנו בכל אשר נלך. הם אינן מחייכות אלינו חיוכי פלסטיק מהמסך. הן שלנו, הופכות להיות חלק מהדנ"א האישי שלנו. בילינו איתן את השעות הקטנות של הלילה, לקחנו אותן בתיק קטן למסעות בעולם, הן היו איתנו בתורנויות בצבא, בשעות של התרוממות נפש ובשעות קשות. יש להן צבע ופנים שאנחנו נתנו להן. הן גם חלק ממה שאנו שתלנו בהן. החיים שלנו מתעשרים בזכותן.
הפסטיבל במשכנות שאננים הוא התכנסות של אנשים שאוהבים ספרים ואוהבים יוצרים. מאחורי ההתכנסות הזו יש גם זעקה, יש גם פחד לגורלו של הספר ולמעמדו היום בחברה הישראלית. האם זנחנו אותו? האם גיבורי התרבות שלנו היום הם אלה שקולם צריך להישמע, או גיבורי תרבות אינסטנט שהטלוויזיה המסחרית מוכרת לנו?
במסגרת הפסטיבל יגיעו לירושלים סופרים מחו"ל שלא פוחדים מחרם עליהם. הגיעו לכאן, בין השאר, הסופרים איילת ולדמן, יאן פיליפ סנדקר, דויד פואנקינוס, לאורה רסטרפו ועוד. הם הגיעו למרות הלחצים להחרים את ישראל. ג'ייק ווליס סימונס הבריטי קיבל מכתב גלוי מקבוצה של 71 פעילים המכנים עצמם "סופרים בריטים למען פלשתין", שהודיעו לו שהם מאוכזבים מההחלטה שלו להשתתף בפסטיבל. סימונס הודיע מעל דפי עיתון זה שהוא גאה להשתתף בפסטיבל ולהגיע לירושלים. סימונס מעדיף להשתתף בפסטיבל, להחליף רעיונות עם חבריו הסופרים ואולי אף לקרוא תיגר, אך בוודאי לא להחרים.
אנו נמשיך לעשות הכל, וגם לקוות ולהתפלל, שמשכנות שאננים ישמש בית פתוח לתרבות ולאמנות וליצירת דיאלוג עם תושבי העיר כולה. חיים עם היד על הדופק, עוקבים אחרי הקולות הצעירים בתרבות הירושלמית ומשלבים אותם באירועים ספרותיים ובמפגשים בנושאי תרבות, אמנות וחברה לאורך כל ימות השנה, כדי לקרב אל ליבו של הציבור - ובעיקר של הנוער - את העשייה התרבותית הישראלית.
שבוע טוב, שבוע של סופרים ואוהבי ספר.
הכותב הוא מנכ"ל משכנות שאננים