אבל ברגעי האמת, ידעו המופלאים מתל אביב להתעלות על עצמם, פעם אחר פעם. הם ידעו שמדינה שלמה ניצבת מאחוריהם, והם לחמו בשביל זה. בסוף, הנשמה ניצחה. והאמונה. ושכל הספקנים יאכלו את הכובע.
חלום שהפך למציאות
זאת ההזדמנות לומר תודה לקבוצה המדהימה הזאת, שעשתה משהו שלא עשו קבוצות עשירות ונוצצות ממנה. תודה, בשם מאות אלפי ישראלים, שעודדו וקיוו והחזיקו אצבעות. תודה טייריס, תודה שון, תודה דווין, תודה ריקי, תודה ג׳ו, תודה אלכס, תודה גיא, תודה אנדריאה, תודה יוגב, תודה דיוויד, תודה סילבן, תודה סופוקליס.
ותודה גדולה לדיוויד בלאט, אולי המאמן הטוב באירופה כיום, האיש שהאמין לאורך כל הדרך, שעמד בהתקפות מכוערות ויכול להם, שסירב להתייאש אפילו לרגע וגרם לחלום להפוך למציאות. זה לא היה קורה בלעדיו.
ואי אפשר בלי כמה מילות הערכה לאלפי האוהדים המדהימים, שגרמו לאולם במילאנו להיראות בדיוק כמו בהיכל נוקיה. האנשים שעזבו הכל מאחור, הוציאו אלפי שקלים ועשו את כל הדרך לאיטליה, כדי לדחוף, לאהוב ולהודיע לכל העולם שישראל במפה ביג טיים. אין מחזה מרגש יותר מלראות 8,000 אנשים בצהוב עומדים ושרים התקווה שניות אחרי סיום משחק הגמר. הבאתם כבוד לא רק למכבי, אלא למדינת ישראל כולה.
עכשיו, אם תסלחו לי, אני הולך לחגוג עם ההמונים ברחובות מילאנו.
לשנה הבאה במדריד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו