"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צריך לעודד תחרות כלכלית ורעיונית

צריך לעודד תחרות כלכלית ורעיונית

עודד טירה
, עודכן

לאחרונה נודע על יוזמה חקיקתית שמטרתה להביא לחיסולו של עיתון "ישראל היום". אם היוזמה תצלח, יהיה בכך משום הוצאת מתחרה חשוב משוק התקשורת בישראל בשני היבטים: הכלכלי והרעיוני.

בהיבט הכלכלי, "ישראל היום" הוא המתחרה הגדול היחיד של עיתון גדול אחר. לפני כניסת "ישראל היום" ניתן היה להגדיר את העיתון האחר כמונופול בשוק העיתונות הכתובה. מצב דומה היה בשוק הסלולר, כאשר פלאפון היה מונופול שחוסל לאחר שנכנסו חברות נוספות. הדבר הביא לתחרות גבוהה ולתועלת למשתמש. השירות השתפר והמחיר ירד.

יזמי "ישראל היום" נקטו אסטרטגיה שאומרת כך: נשקיע כסף ביצירת תפוצה בשלב ראשון, ולאחר מכן נתחיל לזכות בהחזר להון המושקע תודות לפרסומות. אגב, זה יהיה מגוחך לטעון כי "ישראל היום" פוגע כלכלית במדיה בישראל משום שהוא אינו גובה תשלום מהקוראים עבור העיתון, הרי בשוק התקשורת המודרני כמעט הכל ניתן בחינם. ynet ושאר אתרי האינטרנט הם חינמונים לכל דבר - והם הדור החדש של העיתונות.

לדעתי, "ישראל היום" נקט אסטרטגיה כלכלית נבונה והמודל העסקי שלהם מעניין.

כתעשיין אני זוכר את הצעקה שקמה בשנות ה־80 כאשר פתחו את השוק הישראלי לתחרות על ידי ייבוא. לאחר מכן התברר כי הדבר הביא להתייעלות, לחדשנות טכנולוגית ולהיי־טק מדהים. המוצרים השתפרו, השירות השתפר והמחירים ירדו.

הצעת חוק בולשביקית

בהיבט הרעיוני נכנס עיתון "ישראל היום", לדעתי, ל"נישה" חדשה שלא היתה מקובלת טרם כניסתו. בתקשורת הכתובה היה מעין מונופול של תקיפת נתניהו. המונופול הזה הובל על ידי העיתון הגדול ביותר במדינה וכן על ידי אמצעי התקשורת הקשורים לו, שניתנו חינם דרך האינטרנט. "ישראל היום" שבר אף את המונופול הרעיוני והביא לאזרחי ישראל דעות אחרות. נתניהו, לדעתי, אכן נתמך על ידי העיתון ובכך נוצר איזון נדרש למצב הקודם, שבו הוא הותקף ללא רחם ואפילו באורח בלתי ראוי, קרי: תקיפת משפחתו. עם ישראל קיבל את העיתון בברכה וההוכחה לכך היא מניין הקוראים. תפוצת העיתון מעידה על נחיצות האיזון שלא היה. היא אף מעידה כי המונופול שתקף את נתניהו לא צדק בגישתו.

"ישראל היום" אף מביא לאיזון חשוב בקשת הדעות המדיניות והאסטרטגיות. לעמדות המוגדרות "יוניות" היה מעוז תקשורתי בכמה עיתונים, ובייחוד בעיתון הגדול באותה תקופה. דעות "ניציות", לדעתי ריאליות, קיבלו ביטוי תקשורתי מועט שלא נתמך על ידי הדמויות המובילות בעיתונות דאז. היום, לאחר כניסת "ישראל היום", דעות שמוגדרות "ימניות", שחלק גדול מאוד בעם ישראל מאמין בהן, נחשבות לגיטימיות.

"ישראל היום" שבר שני מונופולים: מונופול כלכלי ומונופול רעיוני. מבחינה כלכלית נוצרה תחרות בריאה, ומבחינה רעיונית אדם ודעה מקובלים זכו ללגיטימיות. על כך אני, כדמוקרט וכליברל, מברך ואיני תומך ביוזמה לחוקק את החוק שיביא לסגירת העיתון. אם יחוקק החוק הזה, יהיה זה חוק "בולשביקי" ו"ריאקציונרי".

הכותב הוא תא"ל (מיל') וחבר במועצתהביטחון לישראל

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...