ראש הפירמידה ברשויות הערביות

בחלק מהרשויות המקומיות הערביות הסבא היה ראש מועצה, ובנו כיהן, ועכשיו הנכד נבחר • קדנציות לא רצופות, אך ההמשכיות מעידה על מה שלא השתנה

הבחירות המקומיות. צילום: הרצי שפירא

במוצאי יום הבחירות לרשויות המקומיות כתבתי בחשבון שלי בפייסבוק: "החלה מערכת הבחירות לרשויות המקומיות לשנת 2028". אחד מהמכרים התקשר להעיר לי שטעיתי בכתיבת השנה, ותשובתי היתה: לא, התכוונתי לשנת 2028.

הבחירות המוניציפליות נגמרו, אך בפועל התחילו. כל מי שהפסיד בבחירות האלו כבר מכין את עצמו לקראת הבחירות הבאות. אפשר לומר שהבחירות ביישובים הערביים אף פעם לא נגמרות. לא פלא שבחלק מהרשויות המקומיות הסבא היה ראש מועצה, ובנו כיהן כראש מועצה, ועכשיו הנכד נבחר להיות ראש מועצה. אמנם בקדנציות לא רצופות, אך ההמשכיות במשפחה מעידה על ההיערכות במשפחה להיות תמיד בראש הפירמידה.

הבחירות השנה היו שונות, במיוחד בשיעור ההצבעה הנמוך ביותר מאז קום המדינה: 49% במגזר הכללי ו־52% בחברה הערבית. יש שתי סיבות עיקריות לכך: הראשונה ברורה - המלחמה, שהרחיקה רבים מהתושבים ממעורבות בזירה המקומית, ותחושת הייאוש והפחד שבעקבותיה.

והסיבה השנייה, שתרמה אף יותר מהמלחמה, היא התעצמות אירועי הפשיעה והאלימות. התחושה שמי שמנהלים בפועל את הרשויות המקומיות הערביות הם בעלי אינטרסים, בעלי שליטה וארגוני פשע. גם אם ארגוני הפשיעה הללו לא מנהלים את ענייני הרשות באופן גלוי - אין ספק שהם מושכים בחוטים ומשפיעים רבות על ניהול הרשות המקומית.

הבחירות ביישובים הערביים מתקיימות כשברקע נמצאת המשפחה, החמולה או העדה, וקשה למצוא מועמד שאין לו בסיס כזה ושזוכה לפופולריות - גם כשהמפלגות הערביות, ללא יוצאת מן הכלל, תומכות במועמד כזה או אחר. השיקול שלהן, כמפלגות ארציות שאמורות להוביל ולהנהיג את הציבור הערבי, הוא שיקול עדתי, חמולתי ומשפחתי. עובדה שבאף יישוב ערבי, אף מפלגה לא תמכה במועמד שאין מאחוריו בסיס או בנק של קולות ומצביעים.

המפלגות הערביות מיהרו להוציא הודעות לתקשורת ולהתגאות בכך ש"חיזקו את מעמדן", אך ברור שתמיכתן במועמדים בכל היישובים הערביים לא קשורה לנתוני המועמד או ליכולתו להנהיג. אגב, כך גם המפלגות הציוניות התנהלו בשנות ה־70, ה־80 וה־90, כשבחרו במועמדים ערבים שיהיו הנציגים שלהן. הבחירה נעשתה לפי מי שייך לעדה או למשפחה שתביא את כמות הקולות הגדולה ביותר לאותה המפלגה.

עם זאת, עידן ה"בלוק" המשפחתי מתחיל להתפרק בשנים האחרונות, ויש תקווה באופק.

למרות אי־שביעות רצונם של רבים מהאזרחים הערבים מתוצאות הבחירות המוניציפליות - זו עדיין הזירה העיקרית שבה האזרח הערבי יכול להרגיש את ההשפעה הישירה שלו, או את התוצאה הישירה של הבחירה שלו.

זאת, מפני שבבחירות לכנסת ההשפעה לא מורגשת, מכיוון שרוב המפלגות הערביות מגיעות לספסלי האופוזיציה, והשאיפה להשפעה היא צנועה ומוגבלת ביותר. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר