המתגייסים בעם

אין מחלוקת בדבר הצורך הקיומי להגדיל דרמטית את הכוח הלוחם, בעיקר בצבא היבשה שהוקטן בעקביות ובחוסר אחריות בעשורים האחרונים.

כושר הלחימה המקצועי יוצא הדופן שמפגין צה"ל אינו מכסה על העובדה הזועקת הזו, ביחס לשלל המטלות שעימן עליו להמשיך להתמודד.

שיעור הגיוסבקרב גברים חייבי גיוס (למעט ערבים) עומד על 68.8%. 15.5% לא מתגייסים מסיבות רפואיות, ו־16% הם חרדים המקבלים פטור.

על הצבא לפעול בקפדנות בפטורים שהוא נותן, ולעודד הפניה למסלולי שירות מותאמים לאלו שקיבלו פטור. יש לפעול ביתר תוקף למיצוי הפוטנציאל הכשיר ללחימה, ולמנוע זליגה לאותן "בועות יוקרתיות" המוכרות היטב לכולנו.

אולם אין ספק כי במונחים כמותיים הפיל שבחדר הואאי־התייצבות הסקטור החרדי במסדר המתגייסים. על אחינו בני הקהילות החרדיות בהנהגה ובמיזמים החברתיים מוטלת האחריות להטות שכם ולפעול להשתלבות במאמץ המלחמתי ובהגנה. מציאות חיינו השתנתה, הנסיבות המקילות אינן מתאימות לישראל של אחרי 7 באוקטובר. יש בהנהגה הפוליטית החרדית מי שמבינים זאת, ויש גם התארגנויות הצומחות מהשטח, בעיקר בנקודות חיכוך בדמות כיתות כוננות וצוותי חירום.

הימים של "הצבא בכלל לא צריך אותנו", או "תבדקו כמה משתמטים יש במקומות אחרים" חלפו, ובמקומם נשמעים יותר קולות "עד שיגיע הצבא לכולם". הרוב המכריע של החברה בישראל מוקיר את קהילות הלומדים, ועינו לא תהיה צרה במתן פטור לעושים לילותיהם כימים בלימוד התורה. רבים תורמים למוסדות לימוד התורה, אולם מכאן ועד פטור מגזרי גורף - ארוכה הדרך.

החברה בישראל לא תלך למהלכי כפייה שעלולים להוביל, חלילה, לאותו סוג של תהום חברתית שעמדנו בפניה. הדרך הראויה היא בראש ובראשונה בהידברות שתיעשה לא רק עם ראשי הציבור החרדי, אלא גם ישירות עם מובילי דעה ואנשי רוח הקרובים אל אותם אלפי צעירים שאמורים לעמוד מול מצפונם שלהם. הידברות זו חובה שתיעשה בגובה העיניים, ולא מתוך תחושת אדנות ופטרנליזם. למהלך זה צריכים להיות שותפים כל הזרמים הציוניים. גם "הגביע הקדוש" של שיקולי שרידות קואליציונית מחד, ובניית אלטרנטיבה שלטונית חלופית מאידך, חייב יהיה לסגת בפני כורח מציאות זה.

על אחינו בני הקהילות החרדיות בהנהגה ובמיזמים החברתיים מוטלת האחריות להטות שכם ולפעול להשתלבות במאמץ המלחמתי ובהגנה. מציאות חיינו השתנתה, הנסיבות המקילות אינן מתאימות לישראל של אחרי 7 באוקטובר. יש בהנהגה הפוליטית החרדית מי שמבינים זאת

לצד ההידברות יש לנקוט אמצעים נוספים. כך, למשל, להתאים את השירות הצבאי לערכי המתגייסים החרדים ללא כפיית ערכים שאינם מוסכמים עליהם, ולמצוא את הטוב המשותף. יש לבנות מערך תמריצים שיעודד גיוס וימנע תמיכה במי שאינם מתגייסים. לפתח מסלולי שירות ייחודיים שיקלו את השלבים הראשונים. כך, למשל, בהינתן מנעד האיומים הרחב שעימו מתמודד צה"ל, ניתן לייעד לפחות חלק ממתגייסים אלה להגנה בצירים הסמוכים ליישובים חרדיים.

אנחנו מצויים כיום בשעת רצון של ממש. לקחי השנה האחרונה מלמדים אותנו גם את חיוניות הצורך בגיוס וגם את חשיבות ההכרח מהימנעות מגלישה לעימות פנימי. הלוואי שנצליח.