בדרך לעימות בין הממשלה למפלגות החרדיות: חוק הגיוס מגיע לבג"ץ

לאחר שתוקף חוק הגיוס פקע לפני כשנה, הדיון בעתירות לגיוס החרדים יחל היום (שני) בבג"ץ. בתגובתה לעתירות ציינה בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה כי יותר מ־60 אלף חרדים מועמדים לגיוס, ואם לא יגויסו בתוך שנתיים החל מיוני 2024 - לא ניתן יהיה לגייסם עוד. הממשלה מצידה הודיעה לבג"ץ כי טרם נמצא מתווה מוסכם לגיוס החרדים, וכי קיים קושי להתוות כזה בשעת מלחמה.

"מתקיימים דיונים אינטנסיביים אך עדיין אין מתווה גיוס", נאמר בהודעתה. "מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה בדרג המדיני והפוליטי, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית".

הדיון יועבר בשידור חי באתר האינטרנט של בית המשפט העליון. מחוץ לאולם בית המשפט צפויה להתקיים הפגנה של התנועה לאיכות השלטון, בהשתתפות בכירים לשעבר במערכת הביטחון.

אין מנוס משינוי

החול בשעון החל לרדת מרגע שתוקפו של חוק הגיוס פקע בשנה שעברה בעקבות פסק דין בג"ץ על החוק לשוויון בנטל. לפי היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה, לא ניתן עוד לדחות את ההימנעות מגיוס החרדים, וללא מתווה - שיחוקק בחוק שירות הביטחון - תחול על הממשלה החובה לגייס את החרדים שבגיל גיוס.

גם היועמ"שית יודעת שלא ניתן לשלוח משטרה צבאית ולגייס בכוח לא אלפי וגם לא מאות משתמטים. ואולם, פסק הדין של בג"ץ שפסל ב־2017 את חוק הגיוס קבע כי החוק אינו שוויוני למרות שזכה לתמיכת האופוזיציה, ואף של מפלגת יש עתיד שחרטה על דגלה את נושא הגיוס השוויוני בצה"ל.

פסק דין שיינתן בסיום הדיונים שיחלו היום יחייב את הממשלה להיכנס לעימות חזיתי עם המפלגות החרדיות, ולא ברור עד כמה הדבר באמת אפשרי והאם ניתן לחלץ מן הבאר את הצרה שאליה הכניס פסק הדין מ־2017 את המערכת הפוליטית.

ברקע הדברים, נשמעות לאחרונה ברשתות החברתיות יותר ויותר קריאות אשר תומכות בשינויו של הסטטוס קוו - ואף של נבחרי ציבור, כמו זו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה שאמר כי אין מנוס מלשנות את המצב הקיים ולגייס את החרדים במסגרת מתווה מוסכם.