"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
70 שמות לירושלים - מחשבות לט' באב

70 שמות לירושלים - מחשבות לט' באב

דניאל גולדמן
, עודכן

לכאורה, העניין הפשוט ביותר. לקבוע את הנושא המרכזי במשרד החינוך "ירושלים" - לרגל שנת החמישים לשחרורה ואיחודה ובהתאם, כנושא מרכזי לקייטנות החופש הגדול. בהחלט ציון דרך חשוב ודבר שמאחד את עם ישראל. ירושלים כבירת הנצח של מדינת ישראל המאוחדת בריבונות יהודית.

רק מתברר שמעמדה של ירושלים לא שווה בעיני כולם. יש מי שרואה בה תחילת תהליך המשיח לקראת בניית בית המקדש השלישי, יש מי שרואה בה את התגשמות הרעיון הציוני המדיני כבירה וסמל לשלטון ולריבונות, ויש מי שרואה את האוכלוסייה הערבית של מזרח ירושלים כאוכלוסייה החיה תחת כיבוש, ובכלל זה ירושלים צריכה להכיל לא רק את בירת ישראל אלא גם את בירת המדינה הפלשתינית לכשתקום. די לנו להביט בנפיצות הר הבית ואל־אקצא כדי להבין שלצערנו, ירושלים עוד לא המוקד של שכינת שלום במזרח התיכון.

מה שבטוח הוא שכאשר ירושלים עולה לכותרות כחלק מסיקור תקשורתי נרחב על "הדתה", עלינו להכיר בכך שירושלים רחוקה מלהיות קונצנזוס לאומי.

ומעל כל זה מגיע ט׳ באב, צום הבא להזכיר לנו את חורבן ירושלים. בדיוק כמו יום ירושלים זהו יום בשנה שלא נהנה מציון רחב בכל המגזרים, אלא בעיקר בצד הדתי של הציבוריות הישראלית. ודווקא אלו שחשוב להם ציון ירושלים, גם בחורבותיה, וגם באיחודה - צריכים להכיר שרק על ידי היכרות עם כך שלירושלים שם ומשמעות שונים כמעט לכל אחד מאיתנו, רק אז אפשר יהיה להרכיב מחדש את סיפורה של ירושלים כסיפור לאומי, ולא רק מגזרי, דתי או פוליטי.

אולי זאת לא צריכה להיות הפתעה בכלל. אפילו במדרש מוזכר שלירושלים יש שבעים שמות, אף על פי שהמדרש עצמו לא מפרט. יכול והרעיון מקביל לכך שלתורה יש שבעים פנים. רעיון שבעים השמות יכול לרמוז לנו על הסיפור המורכב של ירושלים. אין צורך לברוח מזה, ואולי להפך.

ירושלים בהיסטוריה המודרנית של ישראל ממשיכה להיות מוקד לחילוקי דעות, והעיר בעצמה מחולקת למגזרים שונים - יהודים חילונים, דתיים, חרדים, ערבים. עיר שלא ממש חוברה לה יחדיו, למרות השאיפה הלאומית, הדתית ואף הרוחנית.

אישית, אני מעוניין שירושלים תהיה חלק מהותי ממערכת החינוך ואין ראוי יותר מכך שהשנה הזאת תהיה בראש שמחתנו. עם זאת, עלינו להכיר שלירושלים משמעויות שונות ומגוונות לאזרחי המדינה ומהותי להביא את זה בחשבון כאשר מנגישים את העיר לילדי ישראל ובכלל.

לקראת ציון חורבן בית המקדש בתשעה באב כדאי לזכור שלירושלים יש שבעים שמות ובאופן פרדוקסלי הדרך לראות את ירושלים מיוחדת ומאחדת, זה קודם כל להכיר בזוויות השונות מאוד בין האנשים והאוכלוסיות השונות.

הכותב הוא יו"ר ארגון גשר לקידום חיים משותפים בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...